מ"ג עמוס ג ט
<< · מ"ג עמוס ג · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַשְׁמִ֙יעוּ֙ עַל־אַרְמְנ֣וֹת בְּאַשְׁדּ֔וֹד וְעַֽל־אַרְמְנ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאִמְר֗וּ הֵאָֽסְפוּ֙ עַל־הָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן וּרְא֞וּ מְהוּמֹ֤ת רַבּוֹת֙ בְּתוֹכָ֔הּ וַעֲשׁוּקִ֖ים בְּקִרְבָּֽהּ׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"האספו" - ללכת למלחמה בעזרת אשור
"וראו" - ר"ל אל תיראו מהם כי תראו בתוכה מהומות רבות המיית מלחמה איש באחיו ועושק רב תראו בקרבה וחלוק לבם ובקל יהיו נמסרים ביד האויב
"השמיעו" - אתם בני אשדוד השמיעו כרוז בארמנותיכם
מצודת ציון
"ועשוקים" - נעשקים מיד העושקיםמלבי"ם (כל הפרק)
"השמיעו", מתחיל לפרש ההקדמה הראשונה, שאמר הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו, הנה "ישמיעו" ויכריזו "באשדוד" שהוא מפלשתים "על ארמנות" (שהמכריז לרבים היה דרכו לעמוד על ארמון גבוה ולהכריז), וכן "ישמיעו בארץ מצרים על ארמנות", שגם בארץ מצרים יכריזו כרוז כזה, "ואמרו" המכריזים יכריזו ויאמרו אל העמים "שיתאספו" ללכת למלחמה "על הרי שומרון. וראו", ושם תראו כי הם ראוים לכליון מצד כי "מהומות רבות בתוכה" בדברים שבין אדם למקום, "ועשוקים בקרבה" בדברים שבין אדם לחברו. ונגד מ"ש כי מהומות רבות בתוכה, אומר.