פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עמוס


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִכֵּיתִ֥י בֵית־הַחֹ֖רֶף עַל־בֵּ֣ית הַקָּ֑יִץ וְאָבְד֞וּ בָּתֵּ֣י הַשֵּׁ֗ן וְסָפ֛וּ בָּתִּ֥ים רַבִּ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאֶמְחֵי בֵּית סִתְוָא עַל בֵּית קַיְטָא וְיֵיבְדוּן בָּתִּין דִמְכַבְּשִׁין בְּשֵׁן דְפִיל וִיסוּפוּן בָּתִּין סַגִיאִין אֲמַר יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בית החורף על בית הקיץ" - מתוך שהיו מעונגים היו בונים להם העשירית שתי בתים אחד לחורף ואחד לקיץ

"בתי השן" - דמכבשין בשן דפילא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והכיתי בית החורף" שהמורדים הרסו בית המלך בין בית החורף שלו בין בית הקיץ שלו, וגם "אבדו בתי השן" שהיו למלך ולשרים, ועי"כ "ספו בתים רבים" אם ע"י המהומה שיהיה ביניהם עצמם שהחריבו בתים רבים וכמ"ש גם (בישעיה ט') ויהיה העם כמאכלת אש וכו' מנשה את אפרים ואפרים את מנשה, ואם שעי"כ הלשינו את מלכם אל מלך אשור ויעצרהו בבית כלא כאשר יצא אליו, וזה היה המוקש אל הפח, שע"י מוקש זה נפל ברשתו, ועי"כ עלה אח"כ ויצר על שומרון וילכדה ויגל את ישראל וא"כ חטא הע"ז שבידם הוא היה עקר המוקש שבו נלכד הצפור שהוא אפרים ושבטי ישראל:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בית החורף" - להתענג היו עושים בית מיוחד לחורף והיה שמור מן הקרירות ומנשיבת הרוח ובית מיוחד לקיץ במקום שנושב הרוח ואמר שיכה זה עם זה ר"ל שיחרבו ויאבדו

מצודת ציון

"על בית" - עם בית

"השן" - שן הפיל

"וספו" - ענין כליון כמו ספתה בהמות (ירמיהו יב)

<< · מ"ג עמוס · ג · טו