כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י אֱד֔וֹם וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־רׇדְפ֨וֹ בַחֶ֤רֶב אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת רַחֲמָ֔יו וַיִּטְרֹ֤ף לָעַד֙ אַפּ֔וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ שְׁמָ֥רָהֿ נֶֽצַח׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ עַל תְּלָתָא חוֹבֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבְּעָא לָא אֶשְׁבּוֹק לְהוֹן עַל רָדְפֵיהּ בְּחַרְבָּא אֲחוּהִי וְחַבֵּיל רַחֲמוֹהִי וּקְטֵיל קְטַל עַלְמִין רוּגְזֵיהּ וְחַמְתֵיהּ נָטְרָא לְאַפְרָשׁ:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
על רדפו בחרב אחיו" - שנאמר (
במדבר כ) פן בחרב אצא לקראתך וגם עודנו טורף אפו ושומר עברתו ולא חזר בו
"
ויטרוף לעד אפו" - החזיק בה ולא הניחה
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"ועברתו" - מל' עברה וזעם
"נצח" - לעולם
מצודת דוד
"ועברתו" - העברה שיש לו על בני ישראל שמורה אצלו לעולם ולא יעזבנה בשום פעם
"ויטרוף לעד אפו" - טרף את ישראל בכל עת שהיה היכולת בידו
"ושחת רחמיו" - ביטל הרחמנות הראוי להיות לו עליו כדרך האח על אחיו
"
על רדפו בחרב אחיו" - כי הלא אח עשו ליעקב ומדוע א"כ רדפו בחרב בזמן חורבן בית השני
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כה אמר ה', על שלשה פשעי אדום" ע"א וג"ע וש"ד "
ועל ארבעה וכו' על רדפו בחרב אחיו" בעת חורבן בית ראשון, "
ויטרוף לעד אפו", ע"י הרומיים שהחריבו ירושלים שהרומיים נחשבו לבני אדום לפי מה שבאר מהרי"א בראיות, וכן האף שהיה להם על ישראל בכל זמן הגלות, ויש הבדל בין אף ועברה, שעברה הוא שע"י אפו עובר הגבול לעשות רעה אל הכלל גם אל אלה שלא חטאו, והנה בני אדום י"ל עברה כללית על כלל ישראל ע"י אמונתם, וזה שמורה בלבם לנצח לנקום נקם מן הכלל להומם ולאבדם, ועי"ז גזרו עליהם הרג ושמד ואבדן בכל דור ודור:
ביאור המילות
"
אפו, ועברתו". התבאר אצלי
(ישעיה י"ג ובכ"מ) כי אף הוא הכעס על מי שחטא כנגדו, ועברה הוא אם ע"י האף עובר בקצפו את הגבול לכעוס על הכלל גם על הבלתי חוטא, ומצייר את האף כארי טורף לעד, והגם שנוקם באפו לא עזב את עברתו ושמרה נצח, ומלת שמרה י"מ כמו שמרה במפיק, וי"מ שהה"א נוספת וע"כ המלה מלעיל:
