פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עזרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי בשתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך כי אמרנו למלך לאמר יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל עזביו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעָזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב בַּדָּרֶךְ כִּי אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר יַד אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ עַל כָּל עֹזְבָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י בֹ֗שְׁתִּי לִשְׁא֤וֹל מִן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חַ֣יִל וּפָרָשִׁ֔ים לְעׇזְרֵ֥נוּ מֵאוֹיֵ֖ב בַּדָּ֑רֶךְ כִּֽי־אָמַ֨רְנוּ לַמֶּ֜לֶךְ לֵאמֹ֗ר יַד־אֱלֹהֵ֤ינוּ עַל־כׇּל־מְבַקְשָׁיו֙ לְטוֹבָ֔ה וְעֻזּ֣וֹ וְאַפּ֔וֹ עַ֖ל כׇּל־עֹזְבָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי בושתי" - שהרי נתביישתי מן המלך שלא רציתי לשאול לו רכב ופרשים כדי לתיירנו

"כי אמרנו" - שהרי כבר אמרנו אל דריוש המלך שהקב"ה מטיב למבקשיו ושופך אפו וחמתו על עוזביו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כב - כג) "כי בושתי", שהגם שהיה ראוי שלא יסמך על הנס, דאף ששלוחי מצוה אינם נזוקין היכא דשכיח הזיקא שאני, והיה ראוי שיבקשו חיל ופרשים, עז"א שבושו מלבקש זאת, כי הם אמרו שהשגחת ה' הפרטיית נלוה עמהם תמיד בדרך הנסיי, ולכן בקשו זאת מאלהים, "ויעתר לנו", פי' הראב"ע שה' הודיע להם זאת ע"י חלום, וי"ל כרחב"ד שהיה מתפלל על החולים. ואומר זה חי וזה מת וכו', אם שגורה תפלתי בפי וכו', כמ"ש בפ' אין עומדין:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בושתי וגו'" - ולזה לא שלח עמנו והייתי מתפחד מן האויב

"כי אמרנו וגו'" - ולזה לא שאלתי חיל ופרשים כי אילו שאלתי היה משיב לומר איה אמריכם

"לטובה" - להטיב להם

"ועזו" - כח נקמתו

מצודת ציון

"ופרשים" - הם רוכבי הסוסים בהרגל רב

<< · מ"ג עזרא · ח · כב · >>