מלבי"ם על עזרא ח


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(א) "ראשי אבותיהם והתיחשם", כל ראש בית אב היה לו כתב יחוס למעלה עד השבטים, וכל האנשים ששייכים לבית אב היה להם כתב היחוס שהם מבית אב ההוא, כמו מבני שכניה מבני פרעוש היה להם כתב היחוס עד זכריה, וזכריה היה לו כתב היחוס עד למעלה, וכן כולם:

 

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(יג) "אחרונים", שלא נשאר ממשפחה זו שום אדם בח"ל, שבפעם הראשון [ב' י"ג] יצאו מהם תרס"ו אנשים, והיוצאים עתה היו האחרונים שנשארו ממשפחה זו:

 

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(טו) "אל הנהר" הנופל אל נהר אהוא, שהנהר הראשון לא היה לו שם מיוחד:

 

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(טז) "לאליעזר", שלחתים בשליחות [והלמ"ד במקום את כמו הרגו לאבנר], "ראשים" ראשי העם, "מבינים" חכמים:

 

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(יז) "ואצוה אותם", שלחתים בשליחות לדבר אל אדו, [וכל ציוי על דבר ג' נקשר במלת על כמו ויצו עליו פרעה אנשים], "בכספיא המקום", כי היה גם מדינה שנקראת כספיא, "אל אדו ואחיו הנתונים" שהם ממונים שם מן המלך על המקום ההוא:

 

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(יח) "איש שכל", הוא שרבי', ומפ' "ושרבי'" הזה שהביאו עם "בניו ואחיו" היו י"ח:

 

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כ) "ומן הנתינים" הם הגבעונים שנתן דוד, כי תחלה היו חוטבי עצים לעדה כמ"ש יהושע [ט' כ"ז]:

 

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כא) "לנו ולטפנו", הקדים העיקר בהצלה, ומוסיף לבקש אף על הטפל, שזה דרך המתפלל לבקש מעט ולהוסיף, כמ"ש שגיאות מי יבין מנסתרות נקני, וכמ"ש במדרש:

 

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כב - כג) "כי בושתי", שהגם שהיה ראוי שלא יסמך על הנס, דאף ששלוחי מצוה אינם נזוקין היכא דשכיח הזיקא שאני, והיה ראוי שיבקשו חיל ופרשים, עז"א שבושו מלבקש זאת, כי הם אמרו שהשגחת ה' הפרטיית נלוה עמהם תמיד בדרך הנסיי, ולכן בקשו זאת מאלהים, "ויעתר לנו", פי' הראב"ע שה' הודיע להם זאת ע"י חלום, וי"ל כרחב"ד שהיה מתפלל על החולים. ואומר זה חי וזה מת וכו', אם שגורה תפלתי בפי וכו', כמ"ש בפ' אין עומדין:

 

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כב - כג) "כי בושתי", שהגם שהיה ראוי שלא יסמך על הנס, דאף ששלוחי מצוה אינם נזוקין היכא דשכיח הזיקא שאני, והיה ראוי שיבקשו חיל ופרשים, עז"א שבושו מלבקש זאת, כי הם אמרו שהשגחת ה' הפרטיית נלוה עמהם תמיד בדרך הנסיי, ולכן בקשו זאת מאלהים, "ויעתר לנו", פי' הראב"ע שה' הודיע להם זאת ע"י חלום, וי"ל כרחב"ד שהיה מתפלל על החולים. ואומר זה חי וזה מת וכו', אם שגורה תפלתי בפי וכו', כמ"ש בפ' אין עומדין:

 

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כד) "ואבדילה", כי מעתה נכנס אל דרך המדבר מסר להם, שהם אנשי חיל לשמרם מכף אויב ואורב בדרך:

 

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כה) "ואשקלה להם, ואשקלה על ידם", הוא שקל תחלה ואח"כ שקלו הם שנית, וכן בירמיה [ל"ב ט' י']," לככרים" כ"א משקל ככר:

 

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כז) "לאדרכונים אלף", היו שוים אלף אדרכמונים, "מוצהב" מראה צהוב, ובא זכר ונקבה, כי כלי זכר, ונחושת נקבה:

 

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כח)" אתם קדש" וכו', ר"ל אתם חייבים בשמירתם, כמ"ש ושמרתם את משמרת הקדש:

 

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(כט) "הלשכות", ב' בירושלים נמשך את "בהלשכות של בית ה'":

 

פסוק לד

לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(לד) "במספר" בין המספר בין המשקל, וכן כתבו גם המשקל וכ"ש המספר:

 

פסוק לה

לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(לה) "הכל עולה", כבר הזכרנו [ו' י"ז] שהיתה הוראת שעה:

 

פסוק לו

לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(לו) "לאחשדרפני", כבר בארנו [ז' י"א] שהיה המכתב כתוב גם להעמים, ולכל עם היו אחשדרפנים קבוע מהמלך ופחה, כמ"ש בפי' מגלת אסתר, ונתנו להם דת המלך שהגיע גם אליהם: