מ"ג עזרא ד יד


<< · מ"ג עזרא · ד · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא א‍ריך לנא למחזא על דנה שלחנא והודענא למלכא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּעַן כָּל קֳבֵל דִּי מְלַח הֵיכְלָא מְלַחְנָא וְעַרְוַת מַלְכָּא לָא אֲ‍רִיךְ לַנָא לְמֶחֱזֵא עַל דְּנָה שְׁלַחְנָא וְהוֹדַעְנָא לְמַלְכָּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּעַ֗ן כׇּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְלַ֤ח הֵֽיכְלָא֙ מְלַ֔חְנָא וְעַרְוַ֣ת מַלְכָּ֔א לָ֥א אֲֽרִֽיךְ־לַ֖נָא לְמֶֽחֱזֵ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה שְׁלַ֖חְנָא וְהוֹדַ֥עְנָא לְמַלְכָּֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא" - עתה כל כנגד דבר זה אשר חורבן ההיכל אנו רוצים להחריב די מלח ל' חורבן ושממון כמו ארץ מלחה ולא תשב מלחנא אנו רוצים לסתור ולהחריב

"וערות מלכא" - ובזיון המלך

"לא אריך" - אינו הגון לנו לראות אריך הגון כמו אריך או לא אריך במסכת סוכה

"על דנא" - על זאת שלחנו והודענו למלך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מלח" - ענין חרבן כמו ארץ מלחה (ירמיהו י"ז)

"וערות" - מלשון ערוה ר"ל בזיון

"אריך" - מענין יפה וכשר ובדרז"ל מאה פלפלין במאה ועשרים ואריך (בבא מציעא עה) ור"ל והדבר יפה וישר ואין בו משום רבית 

מצודת דוד

"כען" - עתה בעבור אשר רוצים אנו אשר חורבן המקדש יהיה חרוב כשהיה

"וערות" - כי בזיון המלך לא יפה וכשר לנו לראות ולשתוק

"על דנה" - על זאת שולחים אנחנו ומודיעים למלך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יד) "כען, עתה כל עומת שמלחנו" [את מאכלינו] "במלח של היכל המלך", כי המלח שהוציאו מן ההרים או מן הים היה שייך אל המלך, כמו שהוא גם היום ברוב המלכיות, וכל העמים היו קונים אותו מן המלך, [ועז"א לקמן (ז' ל"ב) ומלח די לא כתב, כי המלח היה לו בחנם] והכנסת המלח היה להספקת צרכי היכל המלך, וז"ש שאנחנו אוכלים מלח המלך, שזה מפני שאנו עבדיו, ע"כ "ערות מלכא", ר"ל לא יאות לנו לראות "בזיון המלך, על זאת שלחנו והודענו למלך," בארו בזה שהסבה שהניעה אותם להודיע זאת אינה מתועלת עצמם או יראת נזק, רק באשר הם עבדים נאמנים למלכם ואינם רוצים לראות ברעתו:

 

<< · מ"ג עזרא · ד · יד · >>