מ"ג עובדיה א יג


<< · מ"ג עובדיה · א · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר עַמִּי בְּיוֹם אֵידָם אַל תֵּרֶא גַם אַתָּה בְּרָעָתוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ וְאַל תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר־עַמִּי֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל־תֵּ֧רֶא גַם־אַתָּ֛ה בְּרָעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל־תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּדְעַלְתָּא בְתַרְעֵי עַמִי בְּיוֹם תְּבִירְהוֹן וְדַחֲזֵיתָא אַף אַתְּ בְּבִישְׁתֵּיהּ בְּיוֹם תְּבִירֵיהּ וּדְאוֹשִׁיטְתָא יְדָךְ בְּנִכְסוֹהִי בְּיוֹם תְּבִירֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואל תשלחנה בחילו" - אל תשלחנה ידך בנכסיו כן תרגם יונתן ומקרא קצר הוא וצריך להוסיף עליו ידך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל" - בעבור שהיה לעולם אדום תחת יד יהודה, על כן היה קשה עלינו שמחת אדום מצרתו. "ואל תשלחנה" - דרך קצרה. והטעם: ידיך וככה יחפרו בעמק רגליו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואל תשלחנה" - וכ"ש שלא היה לך לשלוח ידך בעשרו לשללו לעצמך ביום שבא עליו האיד

"אל תרא גם אתה" - זה יאמר על בני עכו"ם היושבים בהר שעיר שכיני ישראל כי ביום שכבשו את ירושלים באו גם המה ושלחו ידם לשלול שלל ולבוז בז כמוזכר ביוסיפון ולזה אמר ואל תרא גם אתה וגו' ר"ל כמו שלא היה ראוי לבוא בשעריו לכבשם כן גם אתה היושב בשעיר לא היה ראוי לך לראות ברעת ישראל ביום שבא עליו האיד כי אין מהראוי להסתכל בבשתו להכלימו

"אל תבוא" - וכ"ש שלא היה לך לבוא בשער ערי עמי ביום שבא עליהם אידם ר"ל לא היה מהראוי לך שתבוא בשערי הערים לכבוש אותם כאשר עשית בחורבן הבית השני 

מצודת ציון

"אידם" - ענין צער ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב לא)

"בחילו" - בעשרו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תבא", עתה חושב מה שעשו בבית שני שהוא גרוע מן הקודם, שבאו בעצמם ועזרו להחריב, ובעת שנכרים באו שעריו שהם הרומיים היה ראוי "שאל תבא גם אתה בשער עמי" עם המחריבים, ואם באת, היה ראוי "שאל תרא גם אתה ברעתו" להזכיר רעתם ועונותיהם וללמד עליהם חובה, ועכ"פ היה ראוי "שאל תשלחנה" (ידיך) "בחילו" לבוז את שללם:

ביאור המילות

"אל תשלחנה". ידיך, וכן ת"י דאושיטת ידך בנכסוהי:
 

<< · מ"ג עובדיה · א · יג · >>