מ"ג עובדיה א יב


<< · מ"ג עובדיה · א · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַל־תֵּ֤רֶא בְיוֹם־אָחִ֙יךָ֙ בְּי֣וֹם נׇכְר֔וֹ וְאַל־תִּשְׂמַ֥ח לִבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה בְּי֣וֹם אׇבְדָ֑ם וְאַל־תַּגְדֵּ֥ל פִּ֖יךָ בְּי֥וֹם צָרָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְדַחֲזֵיתָא בְיוֹמָא דְאֲחוּךְ בְּיוֹם תְּבִירֵיהּ וְדַחֲדִיתָא לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם תְּבִירְהוֹן וּדְאַסְגֵיתָא לְמַלָלָא רַבְרְבָן בְּעִדַן עָקָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואל תרא ביום אחיך" - לא היה לך (להביט) ולעמוד מנגד "ביום נכרו" - ביום הסגירו ביד אויב הוא הבבליים וכן הוא אומר בשאול (שמואל א כג) נכר אותו אלהים בידי הסגיר אותו בידי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואל" – לא היה ראוי שתראה "ביום נכרו" הוא יום אידו שהוא נכר בעיניו שלא הכיר יום כמוהו בימים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נכרו" - מלשון נכר וזר 

מצודת דוד

"ואל תגדל פיך" - כ"ש שלא היה לך להגדיל פה ולהטיח דברי לעג ביום בוא להם הצרה וכאומר הנה באמת את כל אלה עשית ותחשב א"כ לחמס

"ואל תשמח" - ר"ל וכ"ש שלא היה לך לשמוח על בני יהודה בעת שנאבדו ונשמדו

"ואל תרא" - לא היה ראוי לך לראות ביום צרת אחיך בעת שנתנכר מארצו ונתגרש ממנו וכאומר ואם לא מצאה ידך לעזור לו עכ"פ היה לך לשבת בית ולא להסתכל בבשתו להכלימו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואל תרא", עתה חושב העול שעשו מדרגה אחר מדרגה, הלא מהראוי היה "לבל תרא ביום אחיך ביום נכרו" ביום נעשה אחיך לך כנכרי ושחתת ברית אחים, היה ראוי שתמנע עצמך מלראות יום ההוא, ועכ"פ היה ראוי "שלא תשמח לבני יהודה", ועכ"פ היה ראוי "שלא תגדיל פיך" ולא תוציא השמחה שבלב אל הפה לדבר לעג ובוז, וכ"ז ידבר על מה שעשו בחורבן ראשון שהיו שמחים ולועגים על מפלת ישראל והיו מגדילים בפיהם את החורבן, כמ"ש האומרים ערו ערו עד היסוד בה:

ביאור המילות

"ביום נכרו". שנעשה נכרי לך. וי"מ שנמסר ביד אויב, מן נכר אותו אלהים בידי (ש"א כ"ג):
 

<< · מ"ג עובדיה · א · יב · >>