פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עובדיה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו וְאַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַֽל־תַּעֲמֹד֙ עַל־הַפֶּ֔רֶק לְהַכְרִ֖ית אֶת־פְּלִיטָ֑יו וְאַל־תַּסְגֵּ֥ר שְׂרִידָ֖יו בְּי֥וֹם צָרָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּדְקַמְתָּא עַל פִּרְקָא לְשֵׁיצָאָה יַת מְעַרְקוֹהִי וְדִמְסַרְתָּא מְשֵׁיזְבוֹהִי בְּעִדַן עָקָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואל תעמוד על הפרק" - מקום שהבורחים יוצאים דרך שם לימלט ובלשון לע"ז קוראים אותו טרו"ג

"(אל תעמוד על הפרק" - מכאן שאסור להפסיק בק"ש בין פרק לפרק הג"ה דר"ע)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואל הפרק" - מקום שיתפרקו ממנו הדרכים לאמר לבבליים: אי זה הדרך הלך הפליט?

"ואל תסגר שרידיו" - למסור כאילו תסגור עליו.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואל", ועכ"פ היה ראוי "בל תעמד על הפרק להכרית את הפליטים" ועכ"פ "שבל תסגר שרידיו" אשר שרדו מהם בארצך, בל תסגר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו, וגם מרמז ע"מ שעשו להם אחר החורבן שתחלה ראו ברעת ישראל והיו מקטרגים עליהם, ואחר שגברו האדומים והתפשטה אמונתם התחילו לבוז חיל ישראל בכל פעם, ואח"כ התחילו להכרית את הפליטים ע"י הגזירות והגירושין והשמדות, ואח"כ הרגו את האנוסים אשר שרדו בתוכם והסגירו אותם לעוצר ולמשפט לענוים קשים:


ביאור המילות

"הפרק". עת יתפרד קישור הלוחמים (כי שם פרק ענינו על דבר הנפרד בכח ממקום חבורו) אז יעמידו גבורים להכרית כל פליט, ויש הבדל בין פליט ובין שריד, הפליט הוא הנצול מן החרב והיה במלחמה, והשריד יהיה גם כשהיה במק"א ונשאר מן העם בחיים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל תסגר" - לא היה לך לסגור במאסר ביום צרה את הנשארים ר"ל במשך ימי הגולה לא היה לך לאסרם במאסר כאשר עשית בכל דור ודור

"ואל תעמוד על הפרק" - זה יאמר על אנשי טיטוס שהגלו את ישראל ואמר עכ"פ לא היה לך לעמוד ולהתחזק על השבר להכרית את פליטיו ר"ל עכ"פ בהיותו בגולה לא היה לך לאבד ולהכרית את יתר הפליטה כאשר האבדת והכרת בכל דור ודור

מצודת ציון

"תעמוד" - ענינו התחזקות על הדבר וההשתדלות עליו ודומה לו אך יונתן וגו' עמדו על זאת (עזרא י)

"הפרק" - ענין שבירה כמו ופרסיהן יפרק (זכריה יא)

"פליטיו" - ענין שארית כמו פליט ושריד (איכה ב)

"תסגר" - ר"ל מסגר המאסר

"שרידיו" - ענין שארית

<< · מ"ג עובדיה · א · יד · >>