פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עובדיה


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו [שעריו] ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שערו [שְׁעָרָיו] וְעַל יְרוּשָׁלַ‍ִם יַדּוּ גוֹרָל גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּיוֹם֙ עֲמׇֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנׇכְרִ֞ים בָּ֣אוּ שְׁעָרָ֗ו וְעַל־יְרוּשָׁלַ֙‍ִם֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם־אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּיוֹם מְקִימָךְ מִקְבֵיל בְּיוֹמָא דְבָזוּ עַמְמַיָא נִכְסוֹהִי וְנִכְרָאִין עָלוּ בְקִרְוֹהִי וְעַל יְרוּשְׁלֵם רְמוֹ עַדְבִין אַף אַתְּ כְּחַד מִנְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום עמדך מנגד" - שלא באת לעזור לו

"גם אתה כאחד מהם" - אעלה אני עליך כאילו אתה מן הבאים עליהם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום" – לראות ולהנקם.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ביום", מפרש כי תחלה בחורבן ראשון לא היו הם המחריבים, רק "שעמדו מנגד ביום שבות זרים חילו", וקרא לחיל נ"נ זרים נגד הרומיים שקראם נכרים, שהנכרי הוא יותר מן הזר ומארץ אחרת, וכן היו הרומיים נכרים בערך הכשדים שהיו קרובים יותר לא"י, ובעת "נכרים באו שעריו" שהוא בחורבן השני שהיה ע"י הרומיים "ועל ירושלים ידו גורל" מי ומי יהיה המהרס חומת בית המקדש, אז "גם אתה" היית "כאחד מהם", שאז בני אדום שנכנסו תחלה בדת ישראל בימי הורדוס נתהפכו להם לצרים והיו נגד ישראל:

ביאור המילות

"זרים, ונכרים". הזר יצוייר גם בארץ ההיא, כמו ובת כהן כי תהיה לאיש זר, והנכרי בא מארץ רחוקה (ישעיה כ"ח) ובזר אינו חידוש שבא שעריו רק מה ששבה חילו, ובנכרי החידוש שבא שעריו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם אתה" - ר"ל הואיל ועמדת מנגד ולא עזרת לישראל מעלה אני עליך כאלו היית גם אתה כאחד מן הנלחמים והשוללים וזהו החמס

"ידו גורל" - השליכו גורל וחלקו ביניהם לחלקים

"שעריו" - של יעקב

"ביום עמדך מנגד" - עתה יפרש מהו החמס שעשה ואמר הנה ביום שעמדת מנגד בעת ששבו הזרים העושר של יעקב ועל נ"נ יאמר המחריב הבית הראשון והוא ראה זה ועמד מנגד ולא עזר ליעקב אחיו

מצודת ציון

"מנגד" - ממרחק

"שבות" - מלשון שבי

"זרים" - מלשון זר ונכרי

"חילו" - ענין עושר כמו ועזבו לאחרים חילם (תהלים מט)

"ידו" - ענין השלכה והפלה כמו ידו אליה (ירמיהו נ)

<< · מ"ג עובדיה · א · יא · >>