מ"ג נחמיה ד יג


<< · מ"ג נחמיה · ד · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֹמַר אֶל הַחֹרִים וְאֶל הַסְּגָנִים וְאֶל יֶתֶר הָעָם הַמְּלָאכָה הַרְבֵּה וּרְחָבָה וַאֲנַחְנוּ נִפְרָדִים עַל הַחוֹמָה רְחוֹקִים אִישׁ מֵאָחִיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֹמַ֞ר אֶל־הַחֹרִ֤ים וְאֶל־הַסְּגָנִים֙ וְאֶל־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם הַמְּלָאכָ֥ה הַרְבֵּ֖ה וּרְחָבָ֑ה וַאֲנַ֗חְנוּ נִפְרָדִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה רְחוֹקִ֖ים אִ֥ישׁ מֵאָחִֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרבה" - היא גדולה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נפרדים" - פזורים 

מצודת דוד

"הרבה ורחבה" - רצה לומר במקומות מרובות

"רחוקים וגו'" - ואין האחד רואה את אחיו ואף קולו לא ישמע

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יג - יד) "ואמר", זה היה בתחלה, אבל אח"כ כשראו שהאויב שב למקומו ואינו חוזר עליהם סר הפחד הגדול, ואז התחילו ללכת איש אל מקומו שהוא בונה שם בחלקו שקבל על עצמו לבנות בחומה, אז אמר אליהם אחר "שהמלאכה הרבה ורחבה", ועי"כ צריך שכ"א יעשה במקום אחר שאם יהיו כולם במקום אחד לא תגמר המלאכה, ועי"כ "אנחנו נפרדים על החומה", איש איש למקום עבודתו, ונהיה מעתה "רחוקים איש מאחיו", וע"כ אני מצוכם, א] "שבמקום שתשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו", וזאת שנית, שמעתה.

 

<< · מ"ג נחמיה · ד · יג · >>