רש"י על נחמיה ד
<< · רש"י על נחמיה · ד · >>
פסוק א
"ארוכה" - ענין חובש ותרופה
"כי החלו הפרוצים להסתם" - אשר התחילו אנשי העיר שהיו פרוצים עד עתה מאין חומה היו עתה סתומים בבנין החומהפסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"כשל כח הסבל" - הסובלים ועומסים האבנים והעצים לבנין החומה נכשלו בכחם שאין בהם כח לבנות מפני האויבים
"ועפר הרבה" - עדיין יש טיט וחומר הרבה ליתן בבנין החומה לומר שעדיין המלאכה גדולה עלינו לבנות ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה מפני פחד האויביםפסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
"למשפחות" - מן העם מגבורים שבהם עם כלי זיין שבהם להלחם באויבינו כאשר יבאו
"ואעמיד מתחתיות וגו' ואעמיד את העם וגו'" - מקרא זה דוגמת והיו המים אשר תקח מן היאור וגו' והיו לדם ביבשת (שמות ד') כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו (תהלים צב) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר (שופטים ה') לא לנו ה' לא לנו (תהלים קט"ו)פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
"והרמחים" - וי"ו יתירה כמו וי"ו של ואיה וענה (בראשית לו)
"והשרים" - היו מחוברים אחרי כל שבט יהודה להיות זהירים במלחמהפסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טז
פסוק יז
"איש שלחו המים" - מיסב על אין שלמעלה כמו (שמואל א' ב') יצא עתק מפיכם אין איש ממנו פושט בגדיו לשכב או לרחוץ אותם במים וכפל לשון הוא על אין אנחנו פושטים
"שלחו" - הפשט כמו (ויקרא ו') ופשט את בגדיו דמתורגם ושלח
<< · רש"י על נחמיה · ד · >>