רש"י על נחמיה ד
<< · רש"י על נחמיה · ד · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"כי עלתה ארוכה" - שנבנתה החומה
"ארוכה" - ענין חובש ותרופה
"כי החלו הפרוצים להסתם" - אשר התחילו אנשי העיר שהיו פרוצים עד עתה מאין חומה היו עתה סתומים בבנין החומהפסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"עליהם" - על הבונים
"מפניהם" - מפני האויביםפסוק ד (כל הפסוק)
"ויאמר יהודה" - כך היו אומרים ומתאוננים אנשי יהודה
"כשל כח הסבל" - הסובלים ועומסים האבנים והעצים לבנין החומה נכשלו בכחם שאין בהם כח לבנות מפני האויבים
"ועפר הרבה" - עדיין יש טיט וחומר הרבה ליתן בבנין החומה לומר שעדיין המלאכה גדולה עלינו לבנות ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה מפני פחד האויביםפסוק ה (כל הפסוק)
"ויאמרו צרינו" - כך היה נחמיה מספר והולך
"לא ידעו ולא יראו" - כך היו אומרים צרינו עלינו לא ידעו ולא יכירו ישראל בנו עד אשר נבוא פתאום לתוכם ונהרוג אותם ובדבר זה נשבות ונבטל הבניןפסוק ו (כל הפסוק)
"ויהי כאשר באו היהודים" - ועתה נאספו הצרים אשר נתקשרו יחד לבא להלחם בנו עם היהודים אשר היו בינותם בארצותם ואותם היהודים אשר נתחברו עמהם באו לפני החיל כדרך אנשי המלחמה לדבר אלינו ובענין הזה הערימו היהודים את האויבים ויהי כאשר באו היהודים היושבים אצלם וגו'
"ויאמרו לנו עשר פעמים" - התרו בנו אותם היהודים עד עשר פעמים להלחם באויבינו כי הם באים למלחמה וכך אמרו לנו מכל המקומות וגו' מכל אותן המקומות שתהיו נפוצים שם בבנין החומה אנה ואנה תהיו זהירים להיות נאספים יחד עד אשר תשובו עלינו ביחד להלחם בנופסוק ז (כל הפסוק)
"ואעמיד מתחתיות לחומה" - כאשר שמעתי דבריהם העמדתי מתחתיות לאותו מקום סביב לירושלים מאחורי לחומת העיר ובצחיחים
"למשפחות" - מן העם מגבורים שבהם עם כלי זיין שבהם להלחם באויבינו כאשר יבאו
"ואעמיד מתחתיות וגו' ואעמיד את העם וגו'" - מקרא זה דוגמת והיו המים אשר תקח מן היאור וגו' והיו לדם ביבשת (שמות ד') כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו (תהלים צב) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר (שופטים ה') לא לנו ה' לא לנו (תהלים קט"ו)פסוק ח (כל הפסוק)
"וארא ואקום" - וכאשר ראיתי האויבים באים קמתי לדבר אל החורים והסגנים לזרזם להלחם באויבינו
"על אחיכם" - בשביל אחיכםפסוק ט (כל הפסוק)
"כי נודע לנו" - הדבר אשר באו להלחם בנו
"ונשב כלנו" - חזרנו כלנו ממקום שנאספנו יחד לקראת האויבים כל אחד ואחד במלאכתו לבנין החומהפסוק י (כל הפסוק)
"ויהי מן היום ההוא" - ומאותו יום והלאה היו חצי הגבורים עושים בבנין החומה ושאר חצי הגבורים היו מזויינים בכלי זיינם לשמור אחיהם העושים במלאכה
"והרמחים" - וי"ו יתירה כמו וי"ו של ואיה וענה (בראשית לו)
"והשרים" - היו מחוברים אחרי כל שבט יהודה להיות זהירים במלחמהפסוק יא (כל הפסוק)
"הבונים בחומה וגו'" - אותם שהיו בונין ואותן שהיו עומסים ונושאים המשאות ביד אחת היו עושים מלאכתן וביד אחת היו נושאים כלי זיין
"השלח" - כלי קרב כמו מעבור בשלח (איוב לג) וכן חברו מנחםפסוק יב (כל הפסוק)
"והבונים" - כיצד הם בונים שהיו כולם חגורים איש חרבו על מתניו ובונים
"אצלי" - הוא היה תדיר אצליפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"איש ונערו" - כל אחד ואחד מן הבונים ובחור אחד עמו
"ילינו בתוך ירושלים" - והלילה היה להם למשמר והיום עושים מלאכה נמצא שלא היו ישנים כלוםפסוק יז (כל הפסוק)
"אין אנחנו פושטים בגדינו" - תמיד היינו זריזים במשמר
"איש שלחו המים" - מיסב על אין שלמעלה כמו (שמואל א' ב') יצא עתק מפיכם אין איש ממנו פושט בגדיו לשכב או לרחוץ אותם במים וכפל לשון הוא על אין אנחנו פושטים
"שלחו" - הפשט כמו (ויקרא ו') ופשט את בגדיו דמתורגם ושלח
<< · רש"י על נחמיה · ד · >>