מ"ג נחמיה ג לו


<< · מ"ג נחמיה · ג · לו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ כִּי הָיִינוּ בוּזָה וְהָשֵׁב חֶרְפָּתָם אֶל רֹאשָׁם וּתְנֵם לְבִזָּה בְּאֶרֶץ שִׁבְיָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁמַ֤ע אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ כִּֽי־הָיִ֣ינוּ בוּזָ֔ה וְהָשֵׁ֥ב חֶרְפָּתָ֖ם אֶל־רֹאשָׁ֑ם וּתְנֵ֥ם לְבִזָּ֖ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁבְיָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמע אלהינו" - כאשר שמעתי בלעגם עלינו התפללתי תפילה זאת "בארץ שביה" - שיגלו מעל אדמתם כאשר גלינו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שמע" - ואמר נחמיה שמע אלהינו כי היינו לבזיון

"והשב" - מה שמחרפין אותנו השב עליהם ותנם לבזיון כאשר יהיו בארץ שביה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לו - לז) "שמע," א) תשלם להם על הבוז שבזו אותנו, ב) אל תכס על עונם מה שהכעיסו לנגד הבונים כדי להפריע אותם ממלאכתם בפועל, ומ"ש וחטאתם אל תמחה עי' ירמיה (י"ח כ"ג):

 

<< · מ"ג נחמיה · ג · לו · >>