פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות נחמיה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ כִּי הָיִינוּ בוּזָה וְהָשֵׁב חֶרְפָּתָם אֶל רֹאשָׁם וּתְנֵם לְבִזָּה בְּאֶרֶץ שִׁבְיָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁמַ֤ע אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ כִּֽי־הָיִ֣ינוּ בוּזָ֔ה וְהָשֵׁ֥ב חֶרְפָּתָ֖ם אֶל־רֹאשָׁ֑ם וּתְנֵ֥ם לְבִזָּ֖ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁבְיָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמע אלהינו" - כאשר שמעתי בלעגם עלינו התפללתי תפילה זאת

"בארץ שביה" - שיגלו מעל אדמתם כאשר גלינו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמע" - ואמר נחמיה שמע אלהינו כי היינו לבזיון

"והשב" - מה שמחרפין אותנו השב עליהם ותנם לבזיון כאשר יהיו בארץ שביה

<< · מ"ג נחמיה · ג · לו · >>