" החומה של שער הגיא הלכה עד שער האשפות, ומשם אל שער העין, וקרוב לו למזרחו בתוך החומה היו מי השלוח שנקרא ג"כ בריכת המלך [למעלה ב' י"ד], שנמצאו שם גנות המלך, ונודע כי מצודת ציון עיר דוד ובית שלמה מלוא ובית מלוא, היה במורד הר ציון במזרחו, ומשם הלכו במעלות דרך גיא בן הנום וחומת העיר אל גנות המלך והברכה. כי עיר דוד היתה במערב גיא בן הנום תוך חומת הר ציון, והגן והברכה היו תוך חומת העיר, והיה גשר בנוי על שתי החומות לבא מאחד לחבירו, וז"ש "
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(טז - יט) "
אחריו," החומה הזו שהיתה כפולה [ונקראת חומותים] הלכה עוד לדרום נגד קברי בית דוד שהיו במרום הר ציון, ושם בגיא בן הנום היה גם כן מקוה המים שנעשה אח"כ שיקוו שם המים כמ"ש ומקוה עשיתם בין החומותים למי הברכה הישנה ועז"א "
עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה," ר"ל שנעשית אח"כ "
ועד בית הגבורים," ששם היו מתקבצים גבורי מלחמה, ולדרומו היה מקום הנשק במקצוע מערבית דרומית, וז"ש [פ' י"ט] "
מנגד עלות הנשק המקצוע," ר"ל ששם העלו כלי הנשק. ומ"ש מדה שנית כבר כתבתי למעלה. וי"ל עוד שכ"מ שאומר מדה שנית קבל ע"ע שתי מדות שמדדו ושערו כמה יקבלו ע"ע כ"א במדה והוא קבל שתי מדות, וכן תפרש את כולם:
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(טז - יט) "
אחריו," החומה הזו שהיתה כפולה [ונקראת חומותים] הלכה עוד לדרום נגד קברי בית דוד שהיו במרום הר ציון, ושם בגיא בן הנום היה גם כן מקוה המים שנעשה אח"כ שיקוו שם המים כמ"ש ומקוה עשיתם בין החומותים למי הברכה הישנה ועז"א "
עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה," ר"ל שנעשית אח"כ "
ועד בית הגבורים," ששם היו מתקבצים גבורי מלחמה, ולדרומו היה מקום הנשק במקצוע מערבית דרומית, וז"ש [פ' י"ט] "
מנגד עלות הנשק המקצוע," ר"ל ששם העלו כלי הנשק. ומ"ש מדה שנית כבר כתבתי למעלה. וי"ל עוד שכ"מ שאומר מדה שנית קבל ע"ע שתי מדות שמדדו ושערו כמה יקבלו ע"ע כ"א במדה והוא קבל שתי מדות, וכן תפרש את כולם:
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(טז - יט) "
אחריו," החומה הזו שהיתה כפולה [ונקראת חומותים] הלכה עוד לדרום נגד קברי בית דוד שהיו במרום הר ציון, ושם בגיא בן הנום היה גם כן מקוה המים שנעשה אח"כ שיקוו שם המים כמ"ש ומקוה עשיתם בין החומותים למי הברכה הישנה ועז"א "
עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה," ר"ל שנעשית אח"כ "
ועד בית הגבורים," ששם היו מתקבצים גבורי מלחמה, ולדרומו היה מקום הנשק במקצוע מערבית דרומית, וז"ש [פ' י"ט] "
מנגד עלות הנשק המקצוע," ר"ל ששם העלו כלי הנשק. ומ"ש מדה שנית כבר כתבתי למעלה. וי"ל עוד שכ"מ שאומר מדה שנית קבל ע"ע שתי מדות שמדדו ושערו כמה יקבלו ע"ע כ"א במדה והוא קבל שתי מדות, וכן תפרש את כולם:
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(טז - יט) "
אחריו," החומה הזו שהיתה כפולה [ונקראת חומותים] הלכה עוד לדרום נגד קברי בית דוד שהיו במרום הר ציון, ושם בגיא בן הנום היה גם כן מקוה המים שנעשה אח"כ שיקוו שם המים כמ"ש ומקוה עשיתם בין החומותים למי הברכה הישנה ועז"א "
עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה," ר"ל שנעשית אח"כ "
ועד בית הגבורים," ששם היו מתקבצים גבורי מלחמה, ולדרומו היה מקום הנשק במקצוע מערבית דרומית, וז"ש [פ' י"ט] "
מנגד עלות הנשק המקצוע," ר"ל ששם העלו כלי הנשק. ומ"ש מדה שנית כבר כתבתי למעלה. וי"ל עוד שכ"מ שאומר מדה שנית קבל ע"ע שתי מדות שמדדו ושערו כמה יקבלו ע"ע כ"א במדה והוא קבל שתי מדות, וכן תפרש את כולם:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כ) "
החרה," שם איש, ומלת ויחזק שבפסוק הקודם ומלת אחריו נמשך לשתים, אחריו [החזיק] החרה, [אחריו] החזיק ברוך, "
מן המקצוע" עתה מתחיל צד הדרום ממערב למזרח:
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כא) "
מרמות" כבר נזכר פסוק ד', ועז"א מדה שנית כי בנה שתי מדות:
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כד) "
בנוי בן חנדד מדה שנית", שהיה לו מדה הראשונה עם אחיו כמ"ש [י"ז י"ח] רחום בן בני, חשביה אחיהם בני בן חנדד. "
עד המקצוע ועד הפנה" הוא מקצוע דרומית מזרחית, ושם היה גם פנה שהוא מין מגדל כמ"ש על הערים הבצורות ועל הפנות הגבוהות [צפניה א'], להיות על המגדלים ועל הפנות [דה"ב כ"ו ט"ז]:
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כה - כו) "
מנגד המקצוע," שנגד לו היה בית המלך במזרח ונמשך שם "
מגדל מבית המלך" שהיה שייך לחצר המטרה שהיה ג"כ אצל בית המלך, [ואינו שער המטרה המוזכר לקמן י"ב ל"ט שהיה אצל בית ה'] ומלת החזיק שבפסוק הקודם נמשך לארבעה פלל בן אוזי [החזיק] אחריו [החזיק] פדיה בן פרעוש. "
והנתינים" (אשר "
היו יושבים בעופל") "
החזיקו עד נגד שער המים," שהנתינים החזיקו את המגדל היוצא מבית המלך ומשם עד שער המים שעמד בצד המזרח, כי עתה חושב צד המזרחי מדרום לצפון. וביומא דף ס"ט מבואר ששער המים היה נגד המקדש:
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כה - כו) "
מנגד המקצוע," שנגד לו היה בית המלך במזרח ונמשך שם "
מגדל מבית המלך" שהיה שייך לחצר המטרה שהיה ג"כ אצל בית המלך, [ואינו שער המטרה המוזכר לקמן י"ב ל"ט שהיה אצל בית ה'] ומלת החזיק שבפסוק הקודם נמשך לארבעה פלל בן אוזי [החזיק] אחריו [החזיק] פדיה בן פרעוש. "
והנתינים" (אשר "
היו יושבים בעופל") "
החזיקו עד נגד שער המים," שהנתינים החזיקו את המגדל היוצא מבית המלך ומשם עד שער המים שעמד בצד המזרח, כי עתה חושב צד המזרחי מדרום לצפון. וביומא דף ס"ט מבואר ששער המים היה נגד המקדש:
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כז) "
התקועים מדה שנית", כנ"ל ה', "
עד חומת העופל" שהעופל היה מבצר מיוחד ועומד משוך מהמגדל הגדול היוצא מבית המלך, ולפי הנראה בנו שם בין החומה בין המגדל והעופל המחובר לו כנגדו, והנתינים בנו חומת העיר עד שער המים ואת המגדל היוצא בעצמו, והתקועים בנו החומה מנגד המגדל עד חומת העופל ושם היה שער הסוסים שהיה ג"כ נגד בית המלך כמו שנזכר (מ"ב י"א ט"ז), שהיה דרך משער הסוסים לבית המלך:
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כט) "
שומר שער המזרח" של העזרה והוא שער המפקד (שבפסוק ל"א):
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ל) "
הששי" בן ששי לצלף, "
שני" כמו שנית, "
נשכתו," לשכתו, כי שם היה נגד העזרה, וכן מ"ש נגד שער המפקד הוא שער המזרחי של המקדש, כמ"ש במדות:
פסוק לא
• לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(לא) "
ועד עלית הפנה", שם היה מקום מבצר שעלו עליו כי עמד בגובה, ואחריו היה שער הצאן שמשם התחילו לבנות:
פסוק לב
• לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(לג) "
ויחר לו," (חרה לו הוא דבר שהורע בעיניו כמו ויחר לקין, ואמרו חז"ל ויחר לדוד שנשתנו פניו כחררה), והכעס הוא אם יתגלה לחוץ, ואחריו הלעג:
פסוק לד
• לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(לד) "
היעזבו להם", מענין חיזוק. כמו ויעזבו את ירושלים (למעלה ח') וכי יחזקו החומה, "
היזבחו היכלו ביום," וכי יזבחו זבחים שבזכות הזבחים יעשה להם נס לכלות המלאכה ביום אחד, או שיעשה להם נס "
להחיות האבנים" שכבר מתו והיו קבורים בערמת העפר "
והם שרופות"? תפסו על צד המליצה על האבנים שם מיתה וחיות:
