רש"י על נחמיה ג
<< · רש"י על נחמיה · ג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 26 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 27 פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 28 פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 29 פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 30 פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 31 פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 32 פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 33 פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"שער הצאן" - כך שמו של שער
"המה קדשוהו" - לאותו שער בקדושת העיר
"דלתותיו" - של שער
"ועד מגדל המאה" - כך שמו של מגדלפסוק ב (כל הפסוק)
"ועל ידו" - אצל ידו בסמוך לו של כל בונה ובונה שבנו אותו בבנין של שער הצאן
"בנו אנשי יריחו" - שכך היו מנהגם הללו היו בונים כאן בחומת העיר עד תשלום בניינה המוטל עליהם והאחרים היו בונים סמוך לבנין הראשון וכך היה מנהגם בזה אחר זה עד שנבנית כל החומה
"ועל" - כמו (במדבר ב') ועליו מטה מנשה בסמוך וכן פתרונו סמוך לבנין ידו והמקרא לא דקדק בלשונו פעמים שהוא אומר על ידו ופעמים שהוא אומר עליו ואחריו החזיקפסוק ג (כל הפסוק)
"ואת שער הדגים" - כך שם השער
"המה קרוהו" - נתנו הקורות ותקרות על השער
"קרוהו" - משקל חזק כמו מן קרה דוגמת המקרה במים עליותיו (תהלים ק"ד) וקו"ף של קרוהו אינה נהוגה לינקד בחיר"ק בענין זה מפני רי"ש של אחריה כמו ברך (שם י') חרף עשהו (משלי י"ז) וברכתיה והיתה לגוים (בראשית י"ז) וזריתים בארצות (יחזקאל כ"ט)
"מנעוליו" - מסגריו ששוירל"ץ בלע"זפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"התקועים" - כך היו נקראים על שם מקומם שהיה תקועי
"אדיריהם" - עשירים של תקוע
"לא הביא צוארם" - לא סייעו בעבודתו של הקב"ה לבנות חומת העירפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"צורפים" - אותה משפחה היתה נקראת על שם אומנותם
"ויעזבו את ירושלים" - מלאוה עפר עד החומה הרחבה כדי להחזיקהפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"מדה שנית" - כאותה מדה אשר בנה חבירו של מעלה גם הוא בנה כמותו שנית מדה בבנין החומה אינו נופל לומר ל' מדה בבנין השערים לפי שאין להם כי אם בבנין חלק של חומה שלא מצינו בכל הפרשה בבנין השערים ל' מדה
"ואת מגדל התנורים" - גם הוא בנה אותו מגדל ששמו כך כל המגדלים הללו שבפרשה היו בנוים בחומת העיר סביבפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"שר פלך המצפה" - שר ודוכוס המצפה
"הוא יבננו" - הוא היה בונה אותו שערפסוק טו (כל הפסוק)
"ויטללנו" - והוא היה מסכך אותו לשון מטללתא
"ואת חומת ברכת השלח" - שהוא נוטה לצד גן המלך
"ועד המעלות" - הם היו מכירים מקומות הללופסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"מנגד עלות הנשק" - כנגד אותו מקום שהיו עולים הגבורים אל הנשק לפי פשוטו של מקרא נראה שהיה שם מקום אחד בסמוך לחומה וכלי זיין של נשק הגבורים היו נותנין (ס"א נתונים) שם כענין שנאמר ערי מבצר והנשק
"המקצוע" - לקרן זוית של חומהפסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
"וחנון בן צלף הששי" - בנים הרבה היו לו לצלף וחנון הוא הששי
"מדה שני" - כמו שנית
"נשכתו" - כמו לשכתו לשכה אחת היתה לו שם סמוך לחומהפסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לד (כל הפסוק)
"לפני אחיו וחיל שומרון" - לפני חביריו וחיל שומרון שהיו צרי יהודה
"מה היהודים" - מדוע היהודים כך הם עושים
"האמללים" - ענין חלשות ורפיון
"היעזבו להם" - וכי הם סבורים אשר יעזבו ויניחו להם העובדי כוכבים לבנות
"היזבחו" - אם יזבחו להם את זבחיהם תמיד כמו שהם סבורים
"היכלו ביום" - אם יכלו וישלימו מלאכתם אשר התחילו ביום א' לומר שלא יניחום העובדי כוכבים לגמור את בניינם
"היחיו" - אם יחיו ויתקנו ויחזירו האבנים לקדמתן להיות קשות וחזקות מן העפר
"מערמות" - ענין חמרים ותלים
"והמה שרופות" - והאבנים היו שרופות ונעשית עפר כך היו מלעיגים ומתלוצצים על בנין החומה שהיו בונין מן האבנים שרופות שנפלו לארץ מן האש כאשר נשרפה ירושליםפסוק לה (כל הפסוק)
"וטוביה העמוני אצלו" - טוביה היה אצלו של סנבלט
"ויאמר" - וכך היה אומר ומלעיג
"גם אשר הם בונים" - אף הבנין הזה אשר הם בונים
"אם יעלה שועל" - על הבנין לפרוץ חומת העיר מה יהא עליו לומר שאין לבנין תקנה וכל מי שירצה יבא ויפרוץ בופסוק לו (כל הפסוק)
"שמע אלהינו" - כאשר שמעתי בלעגם עלינו התפללתי תפילה זאת
"בארץ שביה" - שיגלו מעל אדמתם כאשר גלינו