רש"י על נחמיה ג
<< · רש"י על נחמיה · ג · >>
פסוק א
"המה קדשוהו" - לאותו שער בקדושת העיר
"דלתותיו" - של שער
"ועד מגדל המאה" - כך שמו של מגדלפסוק ב
"בנו אנשי יריחו" - שכך היו מנהגם הללו היו בונים כאן בחומת העיר עד תשלום בניינה המוטל עליהם והאחרים היו בונים סמוך לבנין הראשון וכך היה מנהגם בזה אחר זה עד שנבנית כל החומה
"ועל" - כמו (במדבר ב') ועליו מטה מנשה בסמוך וכן פתרונו סמוך לבנין ידו והמקרא לא דקדק בלשונו פעמים שהוא אומר על ידו ופעמים שהוא אומר עליו ואחריו החזיקפסוק ג
"המה קרוהו" - נתנו הקורות ותקרות על השער
"קרוהו" - משקל חזק כמו מן קרה דוגמת המקרה במים עליותיו (תהלים ק"ד) וקו"ף של קרוהו אינה נהוגה לינקד בחיר"ק בענין זה מפני רי"ש של אחריה כמו ברך (שם י') חרף עשהו (משלי י"ז) וברכתיה והיתה לגוים (בראשית י"ז) וזריתים בארצות (יחזקאל כ"ט)
"מנעוליו" - מסגריו ששוירל"ץ בלע"זפסוק ד
פסוק ה
"אדיריהם" - עשירים של תקוע
"לא הביא צוארם" - לא סייעו בעבודתו של הקב"ה לבנות חומת העירפסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
"ואת חומת ברכת השלח" - שהוא נוטה לצד גן המלך
"ועד המעלות" - הם היו מכירים מקומות הללופסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כג
פסוק כה
פסוק כו
פסוק כח
פסוק ל
"מדה שני" - כמו שנית
"נשכתו" - כמו לשכתו לשכה אחת היתה לו שם סמוך לחומהפסוק לא
פסוק לב
פסוק לד
"מה היהודים" - מדוע היהודים כך הם עושים
"האמללים" - ענין חלשות ורפיון
"היעזבו להם" - וכי הם סבורים אשר יעזבו ויניחו להם העובדי כוכבים לבנות
"היזבחו" - אם יזבחו להם את זבחיהם תמיד כמו שהם סבורים
"היכלו ביום" - אם יכלו וישלימו מלאכתם אשר התחילו ביום א' לומר שלא יניחום העובדי כוכבים לגמור את בניינם
"היחיו" - אם יחיו ויתקנו ויחזירו האבנים לקדמתן להיות קשות וחזקות מן העפר
"מערמות" - ענין חמרים ותלים
"והמה שרופות" - והאבנים היו שרופות ונעשית עפר כך היו מלעיגים ומתלוצצים על בנין החומה שהיו בונין מן האבנים שרופות שנפלו לארץ מן האש כאשר נשרפה ירושליםפסוק לה
"ויאמר" - וכך היה אומר ומלעיג
"גם אשר הם בונים" - אף הבנין הזה אשר הם בונים
"אם יעלה שועל" - על הבנין לפרוץ חומת העיר מה יהא עליו לומר שאין לבנין תקנה וכל מי שירצה יבא ויפרוץ בופסוק לו
פסוק לז
פסוק לח
<< · רש"י על נחמיה · ג · >>