מצודות על נחמיה ג
<< · מצודות על נחמיה · ג · >>
פסוק א
מצודת ציון
"שער הצאן" - כך שמו על דבר ידוע אצלם וכן כולם
מצודת דוד
"קדשוהו" - קדשו אותו בפה להיות קדוש בקדושת העיר
"ועד מגדל המאה" - בנו החומה עד מגדל המאה וקדשוהו ומשם והלאה עד מגדל חננאלפסוק ב
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת דוד
"קרוהו" - נתנו התקרה
"מנעוליו" - שם כלי עשוי לסגור בו דלתות השער
"ובריחיו" - כעין מטה מבריח מאחורי הדלתות לרוחב הדלת לבל יפתחפסוק ד
מצודת דוד
"ועל ידם" - סמוך למקום בנין בני הסנאה
"החזיק" - חיזק מלאכת הבנין
"ועל ידם" - סמוך למקום בנין הראשוניםפסוק ה
מצודת ציון
"ואדיריהם" - מלשון אדיר וחזק ור"ל העשירים
"צורם" - כמו צוארם באל"ף
מצודת דוד
"התקועים" - אנשי תקוע והוא שם עיר
"ואדיריהם" - עשירי העיר
"לא הביאו צוארם" - למשוך בעול משא עבודת הבנין שהוא עבודת האדון ה' כי הבנין הזה למצוה יחשבפסוק ז
מצודת ציון
"פחת" - ענין שררה ומושל
מצודת דוד
"אנשי" - כמו ואנשי
"לכסא" - עד למקום מושב הכסא של פחת עבר הנהרפסוק ח
מצודת ציון
"צורפים" - צורפי זהב וכסף
"ויעזבו" - ענינו מלוי העפר לחזוק ובדרז"ל תקרה ומעזיבה (ב"מ קיו)
מצודת דוד
"צורפים" - מן הצורפים
"ויעזבו" - עזיאל וחנניה מלאו עפר עד החומה הרחבה ועשו כן לחזוק החומהפסוק ט
מצודת ציון
"פלך" - מחוז כי חבל ארגוב (דברים ג') ת"א בית פלך
מצודת דוד
פסוק י
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת דוד
"מדה שנית" - רצה לומר גם הם בנו כפי המדה שבנה חטוש הנזכר
"ואת מגדל" - ומלבד המדה ההיא הוסיפו עוד לבנות מגדל התנוריםפסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"השפות" - כמו האשפות
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"ויטלננו" - הוא ענין צל כי בצל קורתי (בראשית י"ט) תרגם אונקלוס בטלל ור"ל עשה תקרה לצל ומחסה
"ברכת השלח" - מקוה המים המשקה עצי הגן ונקראים שלח על שם התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים (שיר השירים ד')
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"הנשק" - כלי זיין כמו ועיר מבצר והנשק (מלכים ב י')
"המקצוע" - הזויות כמו במקצוע החצר (יחזקאל מ"ו)
מצודת דוד
"מדה שנית" - כפי המדה שבנה בוי הנזכר
"מנגד" - התחלת הבנין היה נגד המקום שעולים בה לבית הנשק העומד במקצועפסוק כ
מצודת ציון
"החרה" - ענין חמום כמו נחר מפוח (ירמיהו ו')
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"תכלית" - קצה וסוף
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת ציון
"הפנה" - כן נקרא המגדל על כי דרכו לעמוד בפנה וכן ועל הפנות הגבוהות (צפניה א')
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"המטרה" - הוא משמר בית האסורים כי ויאסוף אותם אל בית המשמר (בראשית מ"ב) תרגם אונקלוס לבית מטרא
מצודת דוד
"מנגד" - התחיל הבנין מנגד המקצוע ובנה גם המגדל היוצא מבית המלך העומד בעליונות ההר אשר הוא סמוך לחצר המטרה
"אחריו פדיה" - אחריו החזיק פדיהפסוק כו
מצודת ציון
"והנתינים" - הם הגבעונים
"בעופל" - שם מגדל כמו ויבא אל העופל (מלכים ב ה')
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת דוד
"מעל שער הסוסים" - משער הסוסים ולמעלה אל גובה ההר
"איש לנגד ביתו" - כי שם עמדו בתי הכהניםפסוק כט
מצודת דוד
פסוק ל
מצודת דוד
"הששי" - בן הששי של צלף
"נשכתו" - כמו לשכתו כי דטלנ"ת מתחלףפסוק לא
מצודת ציון
"והרוכלים" - הם סוחרי הבושם
מצודת דוד
פסוק לב
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת דוד
"ויחר לו" - בלב
"ויכעס וגו'" - הראה כעסופסוק לד
מצודת ציון
"האמללים" - הנכרתים וחלושים כמו כי אמלל אני (תהלים ו')
"היעזבו" - מלשון מעזיבה והוא מלוי העפר לחזוק
"היחיו" - ענין רפואה כמו עד חיותם (יהושע ה') ובא בדרך השאלה וכמו שכתוב כי עלתה ארוכה לחומת וכו' (לקמן ד')
"מערמות" - ענין גל ותל וכן ויתנו ערמות ערמות (דברי הימים ב ל"א)
מצודת דוד
"מה וגו'" - רצה לומר מה תועלת במעשיהם
"היעזבו" - וכי יחזקו את החומה לעצמם במלוי העפר כאומר וכי יש חזוק מה אל החומה
"היזבחו" - וכי יזבחו זבחי שמחה במלאות הבנין כאומר וכי בנין חלוש כזה ראוי לשמוח בו
"היכלו ביום" - וכי ישלימו הבנין ביום אשר יחשבו להשלימו כי דבריו היה בעת החילם לבנותו וכאומר הלא בוני החומה מועטים המה ומתי ישלימו הבנין
"היחיו" - וכי יוכלו לחזק את האבנים אשר המה לקוחים מערמות העפר הנעשים מצרורות אבני החומה הנפולה
"והמה" - הלא האבנים האלה המה שרופות באש וחוזק מה להםפסוק לה
מצודת דוד
"אצלו" - עמד אצלו בדברו הדברים האלה
"ויאמר גם" - רצה לומר גם הוא אמר דברי לעג כסנבלט וכה אמר הבנין אשר הם בונים אם שועל יעלה בו יפרוץ הוא חומת אבניהם כי הוא בנין חלש מאדפסוק לו
מצודת דוד
"שמע" - ואמר נחמיה שמע אלהינו כי היינו לבזיון
"והשב" - מה שמחרפין אותנו השב עליהם ותנם לבזיון כאשר יהיו בארץ שביהפסוק לז
מצודת ציון
"תכס" - כמו תכסה
"אל תמחה" - אל תמחוק
מצודת דוד
"ואל תכס" - רצה לומר עונם יהיו מגולים ונראים להעלות חמה ולנקום נקם
"כי הכעיסו" - בעת לעגם הראו כעס מול בוני החומה בחושבם שעי"ז ירפו ידיהם מן המלאכהפסוק לח
מצודת דוד
"ונבנה" - עם כל דברי הלעג והכעס לא הנחנו הבנין
"ותקשר" - כי בעוד שהיה בה פרצות לא היתה החומה דבוקה וקשורה זה בזה וכאשר סתמו הפרצות נתקשר זה בזה
"עד חציה" - עדיין לא סתמו הפרצים כי אם עד חצי החומה (ולמעלה אמר דרך כלל שבנו כל החומה מסביב ועתה בא לספר מה אשר נעשה במשך הבנין)
"ויהי לב וגו'" - בראותם כי נבנה החצי שמחו וחפצו בבנין
<< · מצודות על נחמיה · ג · >>