מ"ג נחמיה ג א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את שער הצאן המה קדשוהו ויעמידו דלתתיו ועד מגדל המאה קדשוהו עד מגדל חננאל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקָם אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וַיִּבְנוּ אֶת שַׁעַר הַצֹּאן הֵמָּה קִדְּשׁוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וְעַד מִגְדַּל הַמֵּאָה קִדְּשׁוּהוּ עַד מִגְדַּל חֲנַנְאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֡קׇם אֶלְיָשִׁיב֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְאֶחָ֣יו הַכֹּהֲנִ֗ים וַיִּבְנוּ֙ אֶת־שַׁ֣עַר הַצֹּ֔אן הֵ֣מָּה קִדְּשׁ֔וּהוּ וַֽיַּעֲמִ֖ידוּ דַּלְתֹתָ֑יו וְעַד־מִגְדַּ֤ל הַמֵּאָה֙ קִדְּשׁ֔וּהוּ עַ֖ד מִגְדַּ֥ל חֲנַנְאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שער הצאן" - כך שמו של שער

"המה קדשוהו" - לאותו שער בקדושת העיר

"דלתותיו" - של שער

"ועד מגדל המאה" - כך שמו של מגדל

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"קדשוהו" - קדשו אותו בפה להיות קדוש בקדושת העיר

"ועד מגדל המאה" - בנו החומה עד מגדל המאה וקדשוהו ומשם והלאה עד מגדל חננאל

מצודת ציון

"שער הצאן" - כך שמו על דבר ידוע אצלם וכן כולם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(א) "ויבנו את שער הצאן", הנה שער הצאן היה באמצע מזרח, ומשם בנו אל צד צפון, ומצפון למערב, וממערב חזרו למזרח בצד דרום, עד שבאו שנית לשער הצאן, ומגדל חננאל היה בצפון לשער הצאן, ואחריו בצפון מגדל המאה, ואחריו היה שער הדגים. ומה שהתחיל בשער הצאן שהוא באמצע מזרח שהוא היה מגביל נגד בית אלהים כמבואר [לקמן י"ב] ששתי התודות שהלכו משער הגיא מאמצע מערב פגעו שם זה בזה והלכו משם אל בית אלהים, ועז"א "המה קדשוהו" כי היה נכח בית אלהים: