מ"ג נחום · ב · א · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור [לעבר] בך בליעל כלה נכרת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לעבור [לַעֲבָר] בָּךְ בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֨ה עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֤י מְבַשֵּׂר֙ מַשְׁמִ֣יעַ שָׁל֔וֹם חׇגִּ֧י יְהוּדָ֛ה חַגַּ֖יִךְ שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד לעבור לַעֲבׇר־בָּ֥ךְ בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הָא עַל טוּרֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל רַגְלֵי מְבַשֵׂר מַשְׁמַע שְׁלַם חוֹגִי יְהוּדָה חַגֵךְ שַׁלִימִי נִדְרֵךְ אֲרֵי לָא יוֹסְפוּן עוֹד דְיֶעְדוּן בִּיךְ רַשִׁיעִין כּוּלְהוֹן אֶשְׁתַּצִיאוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שלמי נדריך" - אשר נדרת להקב"ה אם יצילך מכף סנחריב מלך אשור כי עתה נצלת

"כי לא יוסיף עוד לעבר בך" - אותו הבליעל

"כולו נכרת" - הוא וזרעו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שלמי נדריך" - מה שנדרת לה' אם יצילך מכף מלך אשור כי הנה נצלת ממנו כי לא יוסיף עוד לעבר בך בליעל הוא זרע סנחריב כי נכרת כל הזרע ואין להם שארית

"חגיי יהודה חגיך" - ר"ל שמחו בחג בשמחת לבב

"הנה על ההרים" - הנה כבר נראה על ההרים ביאת רגלי המבשר המשמיע שלום כי יבשר ויאמר שנפלה אשור ועוד לא יבוא למלחמה על ארץ ישראל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה על ההרים רגלי מבשר", כי מלך זה רצה להכניע את יהודה, והם התיראו מפניו, ובאה להם הבשורה מן מפלתו, והנה לדעת המבארים שהיה מעשה זו בימי מנשה מבואר בד"ה ששרי הצבא אשר למלך אשור לקחו את מנשה ויביאוהו לבבל בחוחים ויעתר מנשה אל ה' וישיבהו למלכותו, מבואר כי נלקח ע"י בעליזאס שר צבא בבל שהיה אז תחת פקודת מלך אשור, ואח"ז כשמרד שר צבא בבל בסרדנאפל מלך אשור השיב את מנשה למלכותו, ומבואר בד"ה שם שמנשה נדר אז נדרים לעבוד את השם, ולפי פרושי הוסד ע"ז מזמור ס"ו בתהלות ואמר שם אשלם לך נדרי אשר פצו שפתי כו', ואז יצאו "מבשרים על הרי יהודה משמיע שלום" כי אין פחד מן הצר, ואמר להם "שיחוגו את חגיהם" כי נבנה המזבח והחלו לעבוד את ה' "וישלמו נדריהם" אשר נדרו בצר להם, כי אין פחד מן מלך אשור שקראו למעלה בשם יועץ בליעל, "כי לא יוסיף עוד לעבר בך בליעל" כי "כלה נכרת" ר"ל הוא וביתו, (וגם למ"ש אני שנראה שהיה מעשה זאת קודם, היה דעתו להלחם ביהודה, וכבר החל להרע לעשרת השבטים ולא נזכר בכתוב מפני שלא יצאה רעתו אל הפועל):

 

מ"ג נחום · ב · א · >>