<< · מ"ג משלי · לא · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גְּמָלַ֣תְהוּ ט֣וֹב וְלֹא־רָ֑ע
  כֹּ֗֝ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיהָ׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גמלתהו טוב". כל ימי חייה גמלתהו טוב ונכנעה לעבודתו ולא נטתה כלל מעבודתו:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"גמלתהו טוב" - בכל ימי חייה, כאשר בעלה היטיב עמה- גמלה לו טוב לעומת הטובה, אבל את הרע - לא גמלה לו כמפעלו.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"גמלתהו" - הנפש המשכלת תדריך בעליה בנתיב יושר לטוב לו, ולא תשיאו ללכת ארחות עקלקלות לרע לו, וכ'ל הימים לא יארע לו תקלה על ידה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גמלתהו", יתר הנשים גומלות רע לבעליהן וגם הטובה מהן תגמלהו פעמים רבות גם רעות, והטובה בימי ילדותה תריע לו בעת הזקנה, או בעת העוני והמחסור, אבל היא גמלתהו רק טוב ולא רע, וגם זה מתמיד כל ימי חייה:

דרך המושכל

(יב) "גמלתהו טוב", כי יתר הנפשות הגם שיש בכל נפש תכונות טובות, הלא אכלו מעץ הדעת טוב ורע, ולפעמים יתגברו התכונות רעות וימשלו בו, ויש שיכבוש יצרו בימי הזקנה ולא בימי הילדות, כענין שאמרו אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו, אבל הנפש הטובה גמלתהו רק טוב ולא רע כלל, וגם תתמיד בזה כל ימי חייה:  

<< · מ"ג משלי · לא · יב · >>