מ"ג משלי לא ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תנו שכר לאובד ויין למרי נפש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּנוּ־שֵׁכָ֥ר לְאוֹבֵ֑ד
וְ֝יַ֗יִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לאובד" - למי שהוא אבוד ברב העוני.
"למרי נפש" - למי שנפשו מרה לו בעבור מרבית העמל והיגיעה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (ברכות נז.): "תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל מיני משקין יפין לחלום חוץ מן היין, יש שותהו וטוב לו ויש שותהו ורע לו; יש שותהו וטוב לו, שנאמר (תהילים קד) ויין ישמח לבב אנוש; ויש שותהו ורע לו, שנאמר תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני: תלמיד חכם לעולם טוב לו, שנאמר (משלי ט) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי."
- (סנהדרין מג.): "הא דאמר ר' חייא בר רב אשי אמר רב חסדא: "היוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו, שנאמר תנו שכר לאובד ויין למרי נפש", ותניא: "נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות ומביאות אותן", לא התנדבו נשים יקרות - משל מי? - הא ודאי מסתברא משל צבור, כיון דכתיב תנו מדידהו."
- (סנהדרין ע.): "אמר רבי חנן: לא נברא יין בעולם אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים, שנאמר תנו שכר לאובד ויין למרי נפש."
- (ערובין סה.): "אמר רבי חנין: לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים, שנאמר תנו שכר לאובד...".