פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גּֽוֹלֶה־סּ֭וֹד הוֹלֵ֣ךְ רָכִ֑יל
  וּלְפֹתֶ֥ה שְׂ֝פָתָ֗יו לֹ֣א תִתְעָרָֽב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גולה סוד הולך רכיל ולפותה שפתיו" - המדבר חלקות לפתותך ולהסיתך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גולה סוד". לא תתערב עם מי שהוא גולה סוד והולך רכיל כי זה סבה לרעות גדולות בדברים המדיניים ולא עם מי שאומר דברי פתות והסתה בשפתיו להדיחך מעל הדרך הטובה ואפשר שירצה בזה מי שהוא גולה סוד בענין המבוכה שיש במחשבות מקבילות אשר בהתחלות שיצטרך להמלט מהם בעצה שתדון ובתחבולות הוא במדרגת מי שהוא הולך רכיל שמשחית העולם ברכילותו כן זה יביא מבוכה בלב האנשים שדעתם קצרה לבא ממנה ויביא מפני זה עליהם הפסד רב בדעותיהם ולזה השמר לך מהתערב עם מי שמרחיב שפתיו לדבר באלו הדברים כי באלו החקירות יש מהסכנה עד שאין ראוי שיתיר האדם לחקור בהם עם זולתו ולא עם עצמו כ"א בעת שנתחזקו בלבו הדעות האמתיות התוריות והעיוניות כי אז ימלט מזאת הסכנה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גולה סוד הולך רכיל ולפותה שפתיו לא תתערב", שאחר שעקר היא העצה והוא תתקלקל ע"י גילוי הסוד, צריך לשמור מאד מן הרגילים לגלות הסוד, והם שלשה,

  • א) מי שבטבעו "גולה סוד" ואינו נאמן רוח,
  • ב) מי שהוא "הולך רכיל", שג"כ דרכו לגלות סוד ע"י רכילותו,
  • ג) "<פותה שפתיו", שמדבר דברי פתיות בשפתיו ומתוך הרגלו להרבות דברים לא ישמור סודותיו מפתיותו, "עם כל אלה לא תתערב", כי על ידם תתקלקל עצתך:


ביאור המילות

"גולה". למ"ד "ולפותה" מוסב על כולם, לגולה סוד ולהולך רכיל ולפתה, שהוא פתי בשפתים לדבר דברי פתיות, וי"מ מרחיב שפתיו מענין יפת אלהים ליפת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גולה סוד וגו'" - לא תתערב להתחבר עם מי שטבעו לגלות הסוד ולא יוכל לעמוד על עצמו להסתיר דבר מה, ולא עם מי שהולך רכיל בכוונה מיוחדת, ולא עם מי שדברי שפתיו המה פתיות אשר בעבור הסכלות יגלה הסוד לתומו.

מצודת ציון

"ולפותה" - מלשון פתי ושוטה.

"תתערב" - מלשון תערובות.

<< · מ"ג משלי · כ · יט · >>