<< · מ"ג משלי · כ · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֵ֣שׁ זָ֭הָב וְרׇב־פְּנִינִ֑ים
  וּכְלִ֥י יְ֝קָ֗ר שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יש זהב". ולזה אמר כי "יש" בשאר הקנינים קנינים חמודים כמו "זהב ורב פנינים", אך אין בהם "כלי יקר" כמו "שפתי דעת", כי שאר הקנינים יחשבו מצד יתרון ערכם, ואין הענין כן בשפתי דעת, כי הם טובים על כל הענינים, והם המישרים תכלית ההישרה למצוא דברי חפץ, כי בזה האופן יקובצו לאדם דעות זולתו. ואפשר שיהיה הרצון בזה, כי המשיג קצת המושכלות שהם הצעה לו, אז יהלל על כל הקנינים המושכל אשר היה מגנה אותו קודם זה, וידמה שההלול הזה הוא מה שיאמר יש זהב ורב פנינים, אך כלי יקר הוא שפתי דעת, כי הם יביאו לקנין דבר נחמד מזהב ומפז רב:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פנינים" - הם מרגליות. 

מצודת דוד

"יש זהב" - הנה יש בעולם די זהב והרבה פנינים, א"כ הואיל ויש הרבה מהם אין בהם חשיבות כ"כ. אבל שפתי דעת הם ככלי יקר, ר"ל ככלים העשוים מאבני יקר, שהחשיבות רב בהם מצד עצמם ומלאכת תבניתם, והמה דברים שאינם מצויים.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יש זהב", כי הקנין הזה שקנה ע"י יגיעתו שהוא שפתי דעת (שגדר הדעת הוא שיהיה לו מן החכמה ידיעה ברורה כדבר שהשיג במוחשים שעליו רמז למעלה במ"ש עין רואה ואזן שומעת עשה ה' כנ"ל, וע"י שיפקח עיניו ישיג שפתי דעת היינו ידיעה ברורה שזה הדעת, ושיהיה רגיל אצלו מן השפה ולחוץ, שמבואר תמיד שהשפתים מרמזים על הדעת) הנה שפתי דעת הוא כלי יקר מאד שאין כמוהו בעולם, כי אם קנה ונתן במחיר זהב ופנינים אין זה יקר כ"כ, כי "יש זהב" הרבה במציאות "ויש רב פנינים", והם הרבה בעולם, אבל שפתי דעת הם "כלי יקר" הבלתי מצוי כלל:

 

<< · מ"ג משלי · כ · טו · >>