מ"ג משלי כ ז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִתְהַלֵּ֣ךְ בְּתֻמּ֣וֹ צַדִּ֑יק
אַשְׁרֵ֖י בָנָ֣יו אַחֲרָֽיו׃

רלב"ג

"מתהלך בתומו". הצדיק שהוא מהלך בתמימו' וביוש' במדותיו ובדעותיו והו' איש אמונים על דרך האמת לא די שיהיה נשמר מהרעות כי גם בניו יהיו מושגחי' מהש"י בסבתו עם שמתכונתו גם כן שיישי' בניו לעבודת השם ית' ותדבק בהם גם כן ההשגח' מצדם:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"אשרי בניו" - אשרי לבניו אחרי מותו, כי יחסו בצל זכותו.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו", הצדיק הוא מי שעושה מעשה הצדק ואינו עדיין תמים, כי גדר התמימות הוא שיעשה כל מעשיו לשם ה' בלבד לא לשם כבוד ותפארת ופניה חיצונית שאז לא יעמוד בצדקו תמיד, ונמשך למ"ש איש אמונים מי ימצא, וא"כ גם הצדיק אינו תמים לעשות באמונה, אבל הצדיק המתהלך בתומו לעשות כל מעשיו לש"ש (ועז"א מתהלך שמורה על התמידות שהתמים לא ימוט בשום פעם) הגם שלא ישיג השבח המדומה, הלא "אשרי בניו אחריו", כי שכר התמימות (שלא רצה ליהנות משכר מעשיו) ישאר לבניו דור דורים:

ביאור המילות

"בתמו צדיק". ההבדל בין צדיק ובין תמים למעלה (ב' ז', י"א ג'):

<< · מ"ג משלי · כ · ז · >>