מ"ג משלי כט ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִישׁ־אֹהֵ֣ב חׇ֭כְמָה יְשַׂמַּ֣ח אָבִ֑יו
וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹנ֗וֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ורועה" - מחבר לו זונות ורבותינו אמרו האומר שמועה זו נאה אשננה וזו אינה נאה לא אשננה וסיוע במקרא שאין זונות במקרא מלא אלא זה בלבד

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"איש אוהב חכמה ישמח אביו". לטוב מוסרו וענינו ומי שנמשך אל התאוות ורועה זונות הוא יאבד הון אביו ויאבד ממנו קנין כל הון וכל שלימות אנושי:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ורועה" - מלשון ריעות וחבור.

מצודת דוד

"ורועה" - המחבר עצמו לזונות מאבד הון אביו בתת להם אתנן, ויצער עוד את אביו.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"איש אוהב חכמה ישמח אביו", מדת האהבה הנטועה בנפש, אם ישתמש בה כראוי תהיה לאהבת החכמה והטוב והצדק, ואיש המשתמש במדת האהבה "לאהוב חכמה" הוא "ישמח אביו", כמ"ש בן חכם ישמח אב, כי אח"כ תבא החכמה בלבו ויהיה בן חכם, אבל המשתמש במדת האהבה "לאהוב זונות", הוא "יאבד הון" של אביו. וגם ידבר על צד הנמשל, אם יאהב חכמות חיצוניות שהם האשה זרה ונכריה וזונה הנאמרים בס' זה, יאבד הון הנפש אשר אספה מחקי החכמה, וחז"ל דרשו רועה זונות שמועה זו נאה וזו אינה נאה יאבד הונה של תורה, שזה על שאוהב נשים נכריות חכמות חיצוניות ולא יקבל חקי החכמה באמונה, רק חוקר עליהם משכלו ויגזור מה שהוטב בעיני שכלו מה לא, יאבד הון:

<< · מ"ג משלי · כט · ג · >>