פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ
  וְ֝תָגֵ֗ל יוֹלַדְתֶּֽךָ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישמח" בזה "אביו ואמו, ותגל יולדתו" לסבה בעינה אשר ישיגם צער וכאב לאב ולאם אם היה הבן כסיל:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך", אבל הוא מיעצהו שיתנהג באופן שגם האומנים ישמחו, והיולדים יגילו, והוא אם ימשול ברוחו בכח החכמה והמוסר עד שיהיה חכם לב, והיינו שהחכמה תמשול בלבו ותעשה אצלו טבע שני, בענין שלא ימשלו בו לא ציורי התאוות המטים אותו מן החכמה, ולא הספיקות והאולת השואלים ומסתפקים בחקי החכמה, וזה ע"י שישמע מוסר ויתמיד להתנהג כפי החכמה, שאז ישמחו האב והאם האומנים אותו שהרגילוהו לכך בהנהגתם, וגם היולדת תגיל גילה חדשה חוץ מן השמחה הראשונה על הכנת המזג, יגילו על התמדת הבחירה וכח המושל שבו, שזה גדר גילה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישמח וגו'" - מוסב על האמור למעלה 'אמת קנה', לומר הלא גיל יגיל וגו', לזה קנה אמת, וישמח אביך וגו' .

"יולדתך" - המלמדך, המוליד החכמה בלבך.

<< · מ"ג משלי · כג · כה · >>