פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גול יגול [גיל יגיל] אבי צדיק יולד [ויולד] חכם וישמח [ישמח] בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גול יגול [גִּיל יָגִיל] אֲבִי צַדִּיק יולד [וְיוֹלֵד] חָכָם וישמח [יִשְׂמַח] בּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גול גִּ֣יל יָ֭גִיל אֲבִ֣י צַדִּ֑יק
  יולד וְיוֹלֵ֥ד חָ֝כָ֗ם וישמח יִשְׂמַח־בּֽוֹ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גיל יגיל". ועתה ראה מה זה הקנין אשר לא יסור מבעליו, ועוד ימשך לו מהתועלת שיגיל אבי האיש הצדיק בדעותיו ובתכונותיו, ומי ש"יולד" בן "חכם - ישמח בו" ליושר פעולותיו ועניניו, עם שבסבתו תדבק בו השגחת הש"י,

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו", יש הבדל בין הצדיק והחכם, שהחכם קבל חקי החכמה והולך בהם, והצדיק אינו דוקא חכם, רק שהרגיל א"ע לעשות צדק, הגם שלא קבל חקי החכמה בדרך לימוד, ויש הבדל בין גילה ובין שמחה, שהשמחה היא תמידית, והגיל הוא על דבר מתחדש, כמו מציאה בשורה טובה וכדומה, ויש הבדל בין האב ובין המוליד, שהאב כולל גם האומן אותו והמורהו, אבל המוליד הוא דוקא אביו אשר ילדו, והנה עשות הצדק אינו תלוי בלידה כי תלוי בבחירת האדם, כמ"ש שהמלאך מביא הטפה לפני הקב"ה ואומר מה תהיה עליה חכם או טפש וכו' ואילו צדיק ורשע לא קאמר, וא"כ לא יגיל המוליד צדיק, כי אינו תלוי בלידה, רק יגיל אבי צדיק אשר אמנו ולמדו וחנכו אל מעשה הצדק, וכן לא ישמח שמחה תמידית, כי יוכל להיות שימוטט מצדקתו, אחר שלא קבל חקי החכמה, רק יגל בכל פעם מחדש כל שרואה שעדן מחזיק בצדקתו אבל "יולד חכם ישמח בו" יצירת החכם תלוי בלידה, שהוכן בטבעו אל החכמה ולכן ישמח המוליד, וגם ישמח לא יגיל, כי הוא ישמח על מזג הבן וטוב שכלו, שהיא שמחה תמידית בלתי מתחדשת בכל פעם:

ביאור המילות

(כד-כה) "צדיק, חכם". הבדלם למעלה (י"א).

" אבי, ויולד", האב והאם יאמר גם על האומן ומגדל, ולכן פרט כ"פ ותפשו בו אביו ואמו יולדיו, אמך אשר ילדתך.

"יגיל, ושמח". השמחה היא תמידית והגיל על דבר מתחדש (ישעיה ט' ב'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויולד" - המוליד את החכם, ר"ל המלמד ומוליד חכמה בלב התלמיד.

מצודת ציון

"גיל" - ענין שמחה.

<< · מ"ג משלי · כג · כד · >>