פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה [תצרנה]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה [תִּצֹּרְנָה].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּנָה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י
  וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י תרצנה תִּצֹּֽרְנָה׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תנה בני לבך לי". שלא תהיה כוונתך ורצונך כי אם לקנין השלימות, "ועיניך תצרנה דרכי" אשר העירותיך אליהם בזה הספר להרחיק התאוות הגשמיות ולכוון בשלימות השכל.

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תנה בני לבך לי", מבאר איך יהיה זה, שהוא ע"י "שתתן לי לבך", שהלב מציין שימשלו חקי החכמה בלבו, ושלא ימשלו בו ספיקות המינות וההכחשות, בענין שחקי החכמה יהיו חקוקים וכתובים על לבו תמיד ולא ימצא בו ענין אחר, "ועיניך דרכי תצרנה" העינים מציינים את התאוות וציורים הרעים שיסודם על החושים, כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות, שהעינים יצורו דרכי ה', ולא יתפעלו מתאוות העוה"ז וחמדת היצר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תנה" - הכן לבבך להבין אמרי, ואז עיניך דרכי תצורנה, כי תשכיל שהוא דרך הישר.

<< · מ"ג משלי · כג · כו · >>