פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּ֭תְאָו לְמַטְעַמּוֹתָ֑יו
  וְ֝ה֗וּא לֶ֣חֶם כְּזָבִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תתאו למטעמותיו" - אלא פרוש ממנו ולך לפני רב הגון ולא תביישהו בשאלות אחר שלא ידע להשיב

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תתאו למטעמותיו". ואם ישנם ערבים לפניך כי מזונו הוא לחם כזבים והבלים שאין בו תועלת והשארות כלל:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל", בין מצד המטעמים בעצמם "אל תתאו למטעמותיו", ומבאר הטעם כי "הוא לחם כזבים", כי המושל אינו נותן לך בעבורך לא להנאתך ולכלכלך ולא לכבדך, רק להנאתו, ואינו לחם אמתי, רק היא הכנה אל מה שיגולל עליך ויבקש ממך, וכ"ז הוא משל אל המושל אשר באדם, שהוא יצרו המתאוה וכח המתעורר המושל בגויה, שכינה אותו בקהלת בשם מלך זקן וכסיל, והוא המזמין את האדם האמתי שהם כחות שכלו, לאכול בלחמו, וצריך לדעת מי היושב לפניו, ולהשמר מפתויו, בין שלא להרחיב את נפשו המתאוה, לפרוץ גבול, בין שלא לתאו לריבוי המטעמים רק המזון ההכרחי, כי הוא לחם כזבים ואינו לחם המיוחד אל הנפש ואל האדם מצד שהוא אדם, רק מצד בהמותו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תתאו" - אל תתאוה למאכליו המוטעמים וטובים.

"והוא" - ר"ל מאכלו כוזב בפעולתו, כי דרך המאכל להבריא גוף האדם, ולא כן הבא מבעל עין הרע.

מצודת ציון

"למטעמותיו" - דברים מוטעמים ומשובחים, כמו (בראשית כז): "ועשה לי מטעמים".

<< · מ"ג משלי · כג · ג · >>