מ"ג משלי כג ב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ
אִם־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃
רש"י
רלב"ג
"ושמת". הנה תשים קוצים בגרונך ובבית הבליעה שתחנק בהם:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ושמת" - ר"ל אולי תתבונן בדבר וייטיב לך להשים סכין בבית הבליעה משתאכל עמו.
"אם בעל נפש אתה" - אם יש לך נפש משכלת למאוס ברע.
מצודת ציון
"שכין" - כמו סכין בסמ"ך, וכן (איוב מ): "התמלא בשכות עורו".
"בלועך" - ענין בליעה, וכן (איוב לט): "יעלעו דם", והבי"ת היא בי"ת השמוש.