פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ ׀ מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ
  לִֽפְנֵי־מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב
    בַּל־יִ֝תְיַצֵּ֗ב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חזית איש". אמר לשבח תכונת הזריזות ולהרחיק העצלה הנה כשראית איש מהיר וזריז במלאכתו תמצא שכבר יתיצב לפני המלכים והגדולים כי הם יקרבוהו אליהם מצד זריזותו ולא יתיצב לפני הקשי יום והקודרים וכאילו באר בזה שזריזותו תעלה אותו לגדולה ותשמרהו מהעוני והדלות כאמרם שתין שנין הוה כפנא ואבבא דאומנא לא חליף:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חזית איש מהיר במלאכתו", באר לפי המשל שאיש שהוא אומן גדול עד "שלפני מלכים יתיצב" לעשות מלאכת המלכים, הגם שהוא מהיר במלאכתו ויש בכחו לעשות מלאכה גם להדיוטות, "לא יתיצב עוד לפני חשוכים". אחר שנבחר למלאכת המלך לא ישפיל מעלתו לעבוד עבודת חשוכים, וגם ר"ל שלא יתיצב לפני חשוכים לא יוכל לעמוד לפניהם, כי החשוכים לא יבינו מלאכות הדקות והאומניות הנפלאות רק מלאכות הגסות, ואין מלאכתו חשוב בעיניהם, והיא מליצה ולימוד מוסרי אל האדם, שמלאכתו אשר הוא בזה העולם הוא מלאכת המלך הגדול לשמור משמרתו מצותיו ותורותיו, ולהשכיל באמתתו, ומי שהוא מהיר במלאכתו להתיצב לפני המלך, לא ישפיל עוד לעבוד עבודת החומר ונפש הבהמית החשוכים ולהתבטל מעבודת המלך, בשגם שהמלאכה הרוחנית אשר הוא למלכו לא יקובל אצל החשוכים האלה יושבי מחשך אופל החומר ולא ירצה להם:

ביאור המילות

"חשכים", תואר, בפלס ערמים, ומן העם הדלים (ירמיה ל"ט) ת"י ומן עמא חשיכא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזית" - כאשר תראה איש מהיר וזריז במלאכתו, דע כי סופו יעמוד לפני מלכים לשמשם, ולא יבא למדה זו לעמוד ולשמש לפני שפלים ופחותים.

מצודת ציון

"חזית" - ענין ראיה, כמו (משלי כד): "ואחזה אנכי".

"חשכים" - שפלים ופחותים, כי כמו שנקראים השרים חורים מלשון חיור ולובן, כן יקראו הפחותים חשוכים מלשון חושך ושחרות.