מ"ג משלי כב ח


<< · מ"ג משלי · כב · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זורע עולה יקצור [יקצר] און ושבט עברתו יכלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור [יִקְצָר] אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זוֹרֵ֣עַ עַ֭וְלָה יקצור יִקְצׇר־אָ֑וֶן
  וְשֵׁ֖בֶט עֶבְרָת֣וֹ יִכְלֶֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זורע עולה יקצר און" - לפי זריעתו קצירתו לפי פעולתו יהיה קבלת משכורתו "ושבט עברתו יכלה" - קנה השבולת שלו כלה והולך לו יש אומרים (סא"א) שבט חמתו שרודה בני אדם כלה והולך לו לפי שמפסיד את יכולתו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זורע עולה". אך מי שיחשוב למשול באנשים בהפך זאת התכונה והוא בעול והחמס שיעשה להם הנה לא תמשך ממלכתו עליהם כי כבר יגיע לו רע מהרע שיעשה ר"ל כי במה שיזרע מהעול יצא לו קציר נאות למה שעש' אותו מהרע וזה הקציר והפרי שישיג מזה הוא עמל ואון לא דבר שיש בו תועלת ויקרה לו מהרע מה שיכלה בו שבט עברתו ר"ל שלא תשאר לו שררה יוכל להכות בה האנשים בשבט עברה כמו שהיה עושה קודם זה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ושבט עברתו" - הושאל לשון שבט על העברה והזעם, וכן (ישעיהו י): "אשור שבט אפי". 

מצודת דוד

"זורע" - כמו הזורע דבר מה הנה יקצור המין שזרע, כן הגמול לפי המעשה.

"ושבט עברתו" - שבט חמתו, שהיה מכה ורודה בה, הנה יכלה, ר"ל יפסיד היכולת.

<< · מ"ג משלי · כב · ח · >>