מ"ג משלי כא כט

מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העז איש רשע בפניו וישר הוא יכין דרכיו [יבין דרכו]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו וְיָשָׁר הוּא יכין דרכיו [יָבִין דַּרְכּוֹ].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵעֵ֬ז אִ֣ישׁ רָשָׁ֣ע בְּפָנָ֑יו
  וְ֝יָשָׁ֗ר ה֤וּא ׀ יכין יָבִ֬ין דרכיו דַּרְכּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העז איש רשע בפניו" - הרשע מראה עזותו בשעת כעסו

"בפניו" - מל' אף

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"העז איש רשע". הנה לא בפיו לבד יחלוק הרשע על מה שבמחשבתו אבל גם בפניו העז לחלוק עלי' במה שאמץ פניו וחזקם שלא ישיגם השנוי והתפעלות הראוי שישיג בתואר פני מי שידבר דבר כזב ואמנם האיש הישר יבין בלבו דרכו אשר ידרוך בה בפיו ובתאר פניו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"וישר". כבר התבאר שסתם ישר הוא בבינה, לכן אמר יבין דרכו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העז" - הרשע מראה עזותו בעת כעסו, ולא יתבונן במעשיו; אבל הישר יבין דרכו בכל עת, אף בזמן הכעס.

מצודת ציון

"בפניו" - בכעסו, וכן (שמואל א א): "ופניה לא היו לה", כי הכעס נראה בפני האדם.

<< · מ"ג משלי · כא · כט · >>