פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדונים [מדינים] וכעס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר מֵאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] וָכָעַס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּ֑ר
  מֵאֵ֖שֶׁת מדונים מִדְיָנִ֣ים וָכָֽעַס׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טוב שבת בארץ מדבר" - גם זה על סלוק השכינה נאמר

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"טוב". לאדם שישב בארץ מדבר משישב בבית עם אשת מדינים וכעס שתכעס תמיד עם בעלה ותריב עמו והנה ביאר בזה כי הכעס גם כן מגונה כמו שהשמחה בתענוגי הגוף מגונה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדינים וכעס", כבר אמר למעלה שטוב לשבת על פנת גג מאשת מדינים אם אינה בעלת כעס רק מעוררת מדנים עם שכניה ובני ביתה, צריך להתרחק מן החבורה, וידור עמה על פנת גג שלא תמצא עם מי להתקוטט, אבל אם היא בעלת כעס תכעיסהו גם שמה, וצריך לברוח ממנה אל המדבר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בארץ מדבר" - במקום שאין אנשים.

"מאשת" - מלשבת במקום מיושב עם אשת מדינים והתמדת כעס.

<< · מ"ג משלי · כא · יט · >>