פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֣פֶר לַצַּדִּ֣יק רָשָׁ֑ע
  וְתַ֖חַת יְשָׁרִ֣ים בּוֹגֵֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כופר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד" - צדיק נחלץ ורשע בא תחתיו, כגון מרדכי והמן.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כופר לצדיק". כאשר היה ראוי מצד ההשגחה הכוללת שיגיע רע מה לצדיק, השם יתברך ישית הרשע כפרו, וישית הבוגד כופר לישרים. והיה זה כן, כי מההשגחה הדבקה להם ימשך שינצלו. ולפי שהתועלת ברע הוא אבדן הרשעים בו, כמו שנזכר בס' איוב והתבאר עוד בספר איוב, הנה יביא השם יתברך הרשע והבוגד אל הרע ההוא:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כופר לצדיק רשע, התחת" הוא ממין המתחייב נפש תחת נפש, והכופר בלתי מין המתחייב, שיכפר גם בממון ויהיה לו כפרה, יאמר כשה' דן את העולם ישפוט בין הצדיק והרשע, והיוצא רשע בדינו יכפר במיתתו על הצדיק, (כי צדיק ורשע הם שמות יחוסים בערך זה א"ז באותו נידון, וגם אם היה הצדיק יוצא חייב, יזכה בערך הרשע ויכפר בו), "והבוגד הוא תחת ישרים", שהישר אינו יחוסי רק שהוא עצמו ישר ואינו צריך כופר וכפרה, רק בעניני העולם יצוייר שהבוגד רוצה להמית הישרים ובא הוא תחתיהם נפש תחת נפש והם נצולים, כמ"ש צדקת ישרים תצילם ובהוות בוגדים ילכדו:


ביאור המילות

"כפר, תחת", התבאר ישעיה (מ"ג ג'), "צדיק, ישרים". הצדיק שם יחוסי שצודק בדינו, ויצוייר שהוא רק צדיק בערך הרשע לא בפ"ע, כמ"ש תחריש כבלע רשע צדיק ממנו (חבקוק א'), אבל הישר הוא בעצמו ישר בשכלו ומדותיו, כמ"ש הבדלם למעלה (י"א ג' ו'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(משלי כא יח): "כופר" - אם נגזר מיתה על הצדיק ובטלה הגזירה, אין מדת הדין מתפייס עד כי יותן רשע לפדיון נפשו.

"ותחת..." - כפל הדבר במילים שונות.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כופר" - אם נגזר מיתה על הצדיק ובטלה הגזירה, אין מידת הדין מתפייסת עד כי יותן רשע לפדיון נפשו.

"ותחת וגו'" - כפל הדבר במ"ש.

<< · מ"ג משלי · כא · יח · >>