פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט וּפִי רְשָׁעִים יְבַלַּע אָוֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵ֣ד בְּ֭לִיַּעַל יָלִ֣יץ מִשְׁפָּ֑ט
  וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְבַלַּע־אָֽוֶן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד בליעל יליץ משפט" - יעיד לאדם מליצת משפטי יסורין ומיתה

"ופי רשעים יבלע און" - האון יבלעהו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עד בליעל". הנה העד הבליעל שיעיד שקר באחיו יוציא בפיו מחשבתו הרעה לתכלית שיהיה המשפט מפי השופט כמו שחשב וזה צריך לו לפי שהוא עושה הרעה ע"י זולתו ואמנם פי רשעים יבלע ויכסה האון אשר במחשבתם כדי שלא יודע רצונם לאיש ויהיה זה סבה אל שיוכלו להשיג מחשבתם ולא יהיו נשמרים האנשים מהם או ירצה בזה בעד בליעל המעיד שקר בספורי המישרים להשגת הענינים העיוניים וברשעים בעלי הדעות הכוזבות בפנות העיוניות והתוריות ויהיה הרצון בו עד בליעל יליץ משפט במה שיגיד ואם לא ירגיש כי ממנו יעמיד החכמ' על דבר המשפט ויהיה זה העד סבה להטעותו ובכלל הנה בקשת המשפט סבה אל שידבר אלו הדברים כי יקרה שיטעה בעדות לסבות מה כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמו' ה' והנה לפעמי' תמצא שיגיד האדם דברים בעדות לחזק הדעת שנראה לו צודק בחקירותיו כמו שתמצא זה לגליינוס במה שחלק על הפלוסוף במה שהניח שהלב לבדו הוא החי ולזה הוא המבואר שהמשפט שנראה לו צודק הוא סבה אל שיגיד זה העדו', אך האון והשקר אשר לרשעי' בהתחלות הוא סבה אל שיהיו דבריהם נשחתי' ומבולעים במה שאחר ההתחלות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כח-כט) "עד בליעל יליץ משפט, נכונו ללצים שפטים", אם תראה איך "עד בליעל" המעיד עדות שקר "מתלוצץ על המשפט", כי ע"י יצא משפט להרוג נפש שלא כדין כמעשה דנבות היזרעאלי, "ופי רשעים" השופטים "מכסים את האון", דע שיש דין וחשבון, "ללצים" העדים "נכונו שפטים, ולגו כסילים" הרשעים "נכונו מהלומות", העדי שקר ישפטו לעשות להם כאשר זמם, והשופטים יענשו במכות מן השמים:

ביאור המילות

"יליץ". מלשון לצנות, "יבלע" יכסה, כמו כבלע את הקדש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יליץ משפט" - במשפט יתקן אמריו במיטב המליצה למען יקובלו על הלב ויאמינו לו.

"יבלע און" - דברי האוון יאמר בבליעה לבל ירגישו שעצם הכוונה על דבר האוון ההוא, כי יחשבו שלפי תומו ידבר.

מצודת ציון

"יליץ" - מלשון מליצה.

<< · מ"ג משלי · יט · כח · >>