מ"ג משלי יט יח


<< · מ"ג משלי · יט · יח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ כִּֽי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה
  וְאֶל־הֲ֝מִית֗וֹ אַל־תִּשָּׂ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך" - אל תכהו מכת מות

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יסר בנך". בקטנותו כי בזה יש תקוה להגיעו אל השלימות ואף על פי שיצעק ויהמה בהכותך אותו לא תשא נפשך אל המייתו וצעקתו להתפעל ולחמול עליו מפני זה ולהמנע מליסרו כי טוב לו שיקבל המוסר עם ההמי' והצעק' משיעמו' שמח עם העדר קבול המוסר:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי יש תקוה" - ר"ל אל תסיר ידך מלייסרו אף אם תראה שאין בה תועלת, כי יש תקוה אולי ברבות המוסר יועיל.

"ואל המיתו וגו'" - אבל לא תפנה נפשך להמיתו על רוע מעשיו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יסר בנך כי יש תקוה", אל תחשוב כי אין תקוה וכבר יצא בנך לתרבות רעה, ומתוך כך תמנע ליסרו, אמר שיש תקוה, וכן אל תמנע מליסרו מתוך "שהוא הומה" ובוכה, "אל תשא נפשך" גם לזה:

ביאור המילות

"המיתו". שרשו המה, כמו בכיתו מן בכה:
 

<< · מ"ג משלי · יט · יח · >>