מ"ג משלי יט יב


<< · מ"ג משלי · יט · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר זַ֣עַף מֶ֑לֶךְ
  וּכְטַ֖ל עַל־עֵ֣שֶׂב רְצוֹנֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהם ככפיר זעף מלך" - הקב"ה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהם ככפיר". הנה כעס המלך יהי' רב הסכנ' כי לו כח לעשות מה שיסור מהכעס מהרע לאשר יכעס עליו ולזה ידמ' כעס המלך לנהם הכפיר שישאג לטרף ורצוי המלך ידמה לטל על עשב שיגדל אותו ויזונהו ולזאת הסבה ראוי שיזהר המלך מהכעס יותר מזולתו כי כעסו יותר קשה והוא יותר מזיק:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נהם" - כן נקרא שאגת הארי, וכן (משלי כח): "ארי נוהם".

"זעף" - כעס. 

מצודת דוד

"נהם וגו'" - כעס המלך יחריד כנהמת כפיר אריות, ורצון המלך היא טובה כטל היורד על העשב, כי ביד המלך להשפיל או לרומם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהם ככפיר זעף מלך", כשהמלך בזעף ובעצבת אין לשום אדם לקרב אליו, כמו אל הכפיר בעת נהמו, שהכפיר אין יוצא על טרפו רק טורף כל המתקרב אל סוכתו, אבל בעת "רצון" אז דומה "כטל על עשב" שמלחלח העשבים ומשפיע חיים על כל עשב ועשב בפני עצמו כך יזיל טל ישע סביביו על כל עבדיו, והכל יתקרבו לאור פניו, ועי' למעלה
  • (ט"ז י"ד) חמת מלך מלאכי מות:

ביאור המילות

"נהם ככפיר". הכפיר טורף רק בסוכתו (כמ"ש הושע ה' י"ד, עמוס ג' ד'), ונהם באריה הוא בזעפו בעת שאין לו טרף, וזה הבדלו מן שאגה שהוא בשמחתו בעת י"ל טרף, ישעיה (ה' ל'):
 

<< · מ"ג משלי · יט · יב · >>