פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִפְנֵי־שֶׁ֭בֶר יִגְבַּ֣הּ לֶב־אִ֑ישׁ
  וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפני שבר - הנה גובה הלב והגאוה הוא סבה אל השבר והשפלות והענוה הוא סבה אל הכבוד וזה מבואר במעט עיון מענין אלו התכונות.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לפני שבר יגבה לב איש", כבר אמר כי תועבת ה' כל גבה לב יד ליד לא ינקה, ר"ל שה' יענישנו תכף, והגבהות לב סימן אל השבר הבא אחריו, והעשיר אשר הונו הוא במשכיות לבבו כחומה נשגבה, ישבר, אבל "הענוה" תלך "לפני כבוד", שהענו וחוסה במגדל עוז שם ה' אשר ישכון את דכא ושפל רוח, יזכה לכבוד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יגבה לב" - כי המקום מגדלו בעבור יגבה לבו למען תכפל צערו בבוא השבר.

"ולפני כבוד ענוה" - כי הכבוד הוא גמול הענוה, אם-כן הענוה תקדם לה.

<< · מ"ג משלי · יח · יב · >>