מ"ג משלי יא יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד
וְנֶאֱמַן־ר֗֝וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃

רלב"ג

"הולך רכיל מגלה סוד". הנה יגיע לו מהרוע בזאת התכונה שילך רכיל ויגרום ההפסד לאנשים ואמנם מי שהוא נאמן רוח מכסה ומעלים הדבר שנאמר לו אע"פ שלא נאמר לו בסוד או ירצה בזה מי שהוא מגלה סוד החכמה בענינים האלהיים והעמוקים מאד הנה הוא מגונה כמו הולך רכיל כי בזה יגרו' הפסד רב לאנשים ואולם מי שהוא נאמן רוח וישמר מפני זה מלעשות דבר יביא בו האנשים לחטא הוא מכסה דבר חן החכמה מהבלתי ראוי לה:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"מגלה סוד" - המגלה סוד חבירו, הרי הוא הולך רכיל, ואף אם לא סיפר הדברים לפני מי שנאמר עליו, כי "חברך - חברא אית ליה", ויגולה הדבר גם אליו.

"ונאמן רוח" - מי שרוחו נאמנה לה', הוא מעלים כל דבר, ואם לא נאמר בסוד.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הולך רכיל מגלה סוד", באר שמי שהולך רכיל טבעו לגלות סוד של חברו, והסוד הוא כפקדון שחברו מפקיד אצל רוחו, וכמו שלא יפקיד אדם פקדון אצל בלתי נאמן, כי אין להפקיד סוד אל רוח הבלתי נאמן, וכשהולך רכיל ידע שהוא גם בלתי נאמן ברוחו, ולקמן אמר גולה סוד הולך רכיל, באר שכן גם בהפך אם נראה איש מגלה סוד נדע שטבעו להיות הולך רכיל, "ונאמן רוח מכסה דבר", שלא לבד שאינו מגלה סוד הוא משתדל לכסות את הדבר ולהעלימו, וכ"ש שלא ילך רכיל לגלות ולפרסם עניני חבירו:

<< · מ"ג משלי · יא · יג · >>