מ"ג משלי ט יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֣שֶׁת כְּ֭סִילוּת הֹמִיָּ֑ה
פְּ֝תַיּ֗וּת וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה׃

רלב"ג

"אשת כסילות". מגבהת קולה ואשת הפתיות ובל ידעה מה תאמר לפתות האנשים שימשכו אליה והנה קרא אשת כסילות גוף הכסיל אשר יבקש שלוה ולזה נמנע שכלו מהשתדל בחכמה ובזה ירצה בפתיות גוף הפתי כי השכל לא יפותה כי אם לטוב או ירצה בזה שאשת הכסילות מגבהת קולה ואשת הפתיות ובל ידעה מה תאמר לפתותם כי אין לה שום השתכלות וערמה:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"אשת כסילות" - הנה אשה סכלה תהמה בקולה, והיא פתיות ואינה יודעת מאומה, ותהמה בבלי דעת.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אשת כסילות", אחר שספר את דברי החכמה ואת נועם לקחה, אמר כי לנגד זה גם "אשת כסילות הומיה" לפתות אל הכסילות, ויש הבדל בין הכסילות ובין הפתיות, שהפתיות הוא בחסר דעת וערמה, והוא כיונה פותה, אבל הכסילות הוא הסר מן החכמה בעבור המית תאותו, והכסיל יודע חקי החכמה והוא לפעמים חכם גדול, רק יצר תאותו מוליכהו שולל, ועז"א "שאשת כסילות הומיה" שהיא יודעת ומבינה רק שהיא הומיה ע"י המית התאוה ויצרו הרע, אבל "אשת פתיות הומיה ובל ידעה מה" כי הפתי אינו יודע מאומה:

ביאור המילות

"כסילות, פתיות". הפתי הוא הנבער מחקי החכמה (כנ"ל א' ד'). לא כן הכסיל שהוא לפעמים חכם גדול רק נלוז מחקי החכמה מפני תאותיו כמ"ש בכל הספר:

<< · מ"ג משלי · ט · יג · >>