מ"ג משלי טו א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַֽעֲנֶה־רַּ֭ךְ יָשִׁ֣יב חֵמָ֑ה
  וּדְבַר־עֶ֗֝צֶב יַעֲלֶה־אָֽף׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו אבן עזרא על משלי יד לה.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מענה רך". במענה רך ישיב האדם הכעס והחמה אשר יכעס עליו זולתו ואם יענה דבר עצב וכעס יגביר אף הכועס עליו ויהיה סבה שיעשה לו רעה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מענה" - מלשון עניה ותשובה. 

מצודת דוד

"מענה רך" - הכועס על מי, והוא משיב לו מענה רך, בזה משיב חמתו מעליו; אבל אם ישיב דבר המעציב תעלה את האף להתגבר יותר.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף". יש הבדל בין חמה ובין אף, שהחמה הוא הכעס השמור בלב בחמימות ואש בוער, והאף הוא הקצף החיצוני, האף ניכר ומתגלה לא החמה, ובכ"ז החמה גדולה מן האף, שהאף כשהוא בלא חמה פנימית אינו באכזריות כ"כ, כמו אב שכועס על בנו ומכהו באף ובלבו הוא אוהבו, אמר כשמשיב במענה רך, ישיב גם החמה הפנימית וישוב האויב לאוהב, אבל הדבר עצב שישיב שדבר להעציב את הדובר בו, לא לבד שלא ישיב חמה כי גם יעלה אף החיצון לנקום בו תיכף, שהעלאת אף הוא הנקמה, כמו ואף ה' עלה בהם ויהרוג במשמניהם:

ביאור המילות

"חמה, אף". התבאר (ישעיה ס"ג ג', יחזקאל ה' י"ג) ובכ"מ בתנ"ך, ובא בספר זה לקמן (כ"א י"ד, כ"ב כ"ד, כ"ז ד' כ"ט כ"א):
 

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו א): "מענה רך ישיב חמה" -
  • (ברכות יז.): "מרגלא בפומיה דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה [להערים בכל מיני ערמה ליראת בוראו], מענה רך משיב חמה, ומרבה שלום עם אחיו, ועם קרוביו, ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות"