פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן
  וָאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשׁוּעִים י֤וֹם ׀ י֑וֹם
    מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכׇל־עֵֽת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמון" - גדילה אצלו ל' האמונים עלי תולע (איכה ד)

"יום יום" - אלפים שנה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואהיה". אצל השם יתברך אמון ומגדל ומנהיג הדברים המיוחסים לבינה ובזה אהיה לו שעשועי' יום יום כי תמיד הש"י מתענג ומשתעשע בהשיגו עצמו אשר בזה תושג לו זאת התבונה ובכל עת משמחת אני לפניו והוא עצמותו והשגתו ובמה שאפשר בדברי' העלולים מהתבונה אשר אצל הש"י:

"משחקת בתבל". אני משמחת האנשי' בתבל ארצו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואהיה אצלו אמון", צייר את החכמה אשר היתה אמונה תמיד בחיקו ית' שתחלה היתה אצלו כילד שעשועים, והוא נשא אותה כאשר ישא האומן את היונק והשתעשע בה תמיד, ועוד לא פעלה פעולות ומעשים לשחק לפניו במעשיה רק היתה לו שעשועים, ואח"כ שברא את הזמן "הייתי משחקת לפניו בכל עת", שאז המציא על ידה מעשה בראשית בכל עת ועת מימי הבריאה, שכל יום יצוייר בעת אחר כי נולדו בו ברואים חדשים, ונשתנו העתים והסדרים בכל אשר התעלתה הבריאה ויצאה לפועל, וזה היה שחוק ושמחה לפניו בהיות הכל ע"פ החכמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואהיה" - הייתי מגודלת אצלו, והייתי לו לשעשוע בכל יום, ובכל עת הייתי משחקת ומשמחת לפניו כבת האהובה לאביה.

מצודת ציון

"אמון" - ענין גידול הילד והתעסקות בו, כמו (ישעיהו מט): "והיו מלכים אומניך".

"שעשועים" - ענין התעסקות לשמוח.

<< · מ"ג משלי · ח · ל · >>