מ"ג משלי ח יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲֽנִי־חׇ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עׇרְמָ֑ה
וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא׃
רש"י
רלב"ג
"אני חכמה שכנתי ערמה". במקומות שנמצאת שם ערמה ודרך השתדלות, והם הסדרים ההגיונים,
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מזמות" - מחשבות.
מצודת דוד
"שכנתי ערמה" - אני שוכן בערמה, ר"ל: אי אפשר לעשות תחבולות להערים להנצל מיד היצר הרע המסית בזולת חכמת התורה.
"ודעת" - אני ממציא להודיע מחשבות העוזרים על הצלה מיד היצר הרע המסית. וכפל הדבר במלות שונות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ודעת מזמות אמצא" המזימות הם מחשבות העמוקות בחכמה, וע"י שיעמיק במחשבת החכמה ימצא דעת להשיג ידיעה ברורה ממנה, שע"י עומק העיון בה יקבעו החקים בלבו ליסוד נאמן, עד שישובו אצלו כמושכלות ראשונות או מוחשות, בענין שהערמה היא שוכנת קודם החכמה, ואחריה המזימות, ואחריהם הדעת:
ביאור המילות
"ערמה". למעלה (א' ד'):
" מזמות". למעלה (א' ד'):