פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֶגַע־וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א
  וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נגע וקלון ימצא" - על עבודת גלולים ועל גילוי עריות הנגעים באים

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נגע וקלון ימצא" מבעל האשה אשר ימצאהו, וימצא קלון מכל האנשים שידעו זה, בהפך הגנב הגונב למלא נפשו. והנה זה הקלון הוא חזק ומתמיד עד ש"לא תמחה לעולם חרפתו".

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נגע", הגנב לא ישלם רק ממון, והוא "נגע ימצא", הגנב לא יבוזו, והוא "קלון ימצא", הגנב תמחה חרפתו ע"י תשלומי ארבעה וחמשה, והוא "חרפתו לא תמחה":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נגע וקלון ימצא" - מן השמים ימצא נגע, כי ע"י גלוי עריות הנגעים באים; ומן הבריות ימצא קלון.

"לא תמחה" - לא תהיה נשכחת.

מצודת ציון

"וקלון" - ענין בזיון.

"תמחה" - ענין מחיקה.

<< · מ"ג משלי · ו · לג · >>