מ"ג משלי ב כב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּ֭רְשָׁעִים מֵאֶ֣רֶץ יִכָּרֵ֑תוּ
וּ֝בוֹגְדִ֗ים יִסְּח֥וּ מִמֶּֽנָּה׃

רלב"ג

"ורשעים". ואמנם הרשעים יכרתו מארץ ובוגדים יהיו נעקרים ממנה, והיה זה כן כי השגחת השם יתברך תדבק בטובים לשמרם מכל רע ותסור מהרעים, זה הוא ביאור אלו הדברים.==== ואולם התועלות המגיעות מהם הנה====הראשון הוא להודיע כי השם יתברך שם חכמתו נגלית ביצירת הדברים הנמצאות אצלנו באופן שתעיר האדם לחקור בה ותביאם להשתוקק אל השגתה תשוקה נפלאה וזאת התשוקה הטבעית אשר שם הש"י באדם בזה האופן הוא הכלי להגיע אל שלימותו כמו שביארנו בספר שיר השירים ולזה אמר על צד המשל כי החכמה קורא לאנשים בקול גדול שיחקרו בה כי היא מבעת להם רוחה ומודעת אותם דבריה במה שיראו ממנה ודברים הנמצאים העלולות ממנה כי מהם נובעת החכמה האלהית אשר שמה אותם במה שהם עליו מהמציאות. הב' הוא להודיע כי מצד השגת החכמה יהיה האדם נשמר מהרעות כי תדבק בו ההשגחה האלהית לשמרו מהם ולזה לא יהיה לו להתאונן בבא פחדו ואדו כי אם מעצמו שלא השתדל לחקור בחכמה האלהית עם עוצם קריאתה לו והבאתה תשוקה נפלאה לחקור בה כמו שקדם. הג' הוא להודיע כי הדרך בהשגת הבינה היא אחר השלימות בחכמה והיה זה כן לפי שבהשגת הבינה יש מן הסכנה מה שלא יעלם לפי שלא יבאו בה בהקדמות מופתיות באופן האמת המגיע בלמודיות ולא ג"כ במופת ראיה כמו הענין בחכמה הטבעית אבל בהקדמות מפורסמות וכבר ימצא בהם הרבה ביאור לדבר והפכו ובזה יקרה הטעות אם מפני הקדמות הלקוחות בתחלת המחשבה אם מפני טעות הדמיון אם מפני שגדל האדם בדעות מגונות בזה הענין או למדם מאנשים מוטעים ויטה אליהם מצד הלמוד או המנהג או מפני התאוה שתביאהו לבחור הדעת אשר הוא יותר נאות לה לרוות צמאה והנה כאשר יקדים האדם העיון בחכמה לפי מה שראוי באופן שיהיה שלם בה הנה יעזר בה להשמר מהטעות אשר מפאת הענינים הנזכרים עם שהש"י על צד ההשגחה ישמרהו מהטעות ויישירהו אל הסדרים והדרכים המביאים אותו אל השגות העמוקות אשר בחכמה ההיא והנה מפני הקושי המגיע בהשגת זאת החכמה יצטרך לו עוד שיבקשנה ככסף וכמטמונים שיחפרו עליהם פה ופה עד שימצאום לכן צריך בזאת החכמה שלא יקצר מלקיטת כל ההקדמות המפורסמות אשר אפשר שיהיה מהם עזר בהשגת הדרוש אשר ירצה לחקור עליו ובזה הדרך ג"כ ישיג האמת בפילוסופיא המדינית כמו שזכרנו בביאורנו אלו הדברים במה שקדם. אמרה החכמה בני אל תשכח תורתי והיא תורת משה וקראה אותה תורתי לפי שהיא מסודרת מחכמת השם יתברך וישמור לכך מצות תורה ללמד אותם ולעמוד אותם על כונתם ומה שיש מהחכמה בענינים:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"יסחו" - ענין עקירה ממקום, כמו "ויסחך מאוהל".

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ורשעים", אבל "הרשעים" הם "מארץ יכרתו", והרשעים כולל המתמידים ברשעם בין בין אדם למקום, ובין בין אדם לחברו הפך התמימים המתמידים בצדקתם, והם יכרתו לעולם הפך התמימים שישארו בארץ לעולם, "והבוגדים" בין אדם לחברו הגם שלא יכרתו לעולם, "יסחו ממנה" לפי שעה, שזה הפך הישרים:

נחמיאש

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •

ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה — כאילו היו שם, ולפי שנתחייבו, עוקרים אותם משם, לפנות מקומם לצדיקים.

יסחו ממנה – מגזרת "בית גאים יסח ה'" (להלן טו, כה), אלא שזה פועל עומד, והאחר פועל יוצא.

<< · מ"ג משלי · ב · כב