מ"ג מלכים ב יז יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתְאַנַּ֨ף יְהֹוָ֤ה מְאֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְסִרֵ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר רַ֛ק שֵׁ֥בֶט יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויסרם מעל פניו" - שגלו עם הושע בן אלה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא נשאר" - בארצם

"ויתאנף ה'" - ובעבור כל זאת התאנף ה'

"מעל פניו" - רצה לומר מארצו 

מצודת ציון

"ויתאנף" - מלשון אף וחימה כמו (מלכים א ח מו)ואנפת בם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויתאנף". תחלה "התאנף בישראל" במה "שהסירם מעל פניו", דהיינו מעל השגחתו, ר"ל שהסתיר פניו מהם כבלתי מביט על עניניהם: "רק יהודה נשאר". תחת ההשגחה: