מצודות על מלכים ב יז
<< · מצודות על מלכים ב · יז · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בשנת שתים עשרה" - כי מתחילה היה הושע תשעה שנים מקוטעות נציב מלך מתחת יד מלך אשור ואחר זמן מרד בו ומלך מעצמו ט' שנים מקוטעות ומה שנאמר למעלה שמלך הושע בכ' ליותם רצה לומר אז נעשה נציב מלך והיה כן עד תחילת שנת י"ג לאחז תשעה שנים מקוטעות כי כ' ליותם הוא ה' לאחז כי יותם מת בי"ו למלכו ומיד מלך אחז ומה שנאמר כאן בשנת שתים עשרה רצה לומר אחר שעבר י"ב לאחז ובתחלת י"ג מלך הושע מעצמו ומרד במלך אשורפסוק ב
מצודת דוד
"רק לא וגו'" - אמרו רבותינו ז"ל (גיטין פח א) שבטל השומרים שהושיב ירבעם לבל יעלו לירושלים ברגליםפסוק ג
מצודת דוד
"וישב לו מנחה" - לפי שהיה קבוע עליו לכל שנה אמר וישב כי נתן וחזר ונתןפסוק ד
מצודת דוד
"ויעצרהו" - כי אז כאשר נודע לו היה הושע עמו ועצרו מללכת לארצו ואסרו בבית הכלא
"וימצא" - נודע למלך אשור כי הושע רוצה שוב למרוד בו ושלח למלך מצרים לעוזרו אף לא העלה לו המנחה כמו בכל שנה ושנה
מצודת ציון
"ויעצרהו" - עכבו ומנעו כמו (לעיל ד כד) אל תעצר לי
"כלא" - ענין תפיסה כמו (ירמיהו לב ג) אשר כלאו צדקיהופסוק ה
מצודת דוד
"בכל הארץ" - בכל ארץ ישראל לכבוש את הכל
מצודת ציון
"ויצר" - מלשון מצורפסוק ו
מצודת דוד
"נהר גוזן" - רצה לומר בחלח ובחבור העומדות על נהר גוזן
"בשנת התשיעית" - מעת שמלך מעצמו (ולא מלך אם כן כל תשעת השנים כי הלא אסרו בבית הכלא עד לא עלה על שמרון וצר עליה ג' שנים ומה שנאמר למעלה מלך הושע וגו' תשע שנים רצה לומר מהתחלת מלכותו עד הגלות היה תשע שנים)
מצודת ציון
"ויגל" - מלשון גלות
"ויושב" - מלשון ישיבהפסוק ז
מצודת דוד
"ויהי כי חטאו וגו'" - רצה לומר הגלות הזה היתה על שחטאו בני ישראל כי עד לא מלך הושע היו קצת אנוסים כי המלכים החטיאום ולא הניחום לעלות לירושלים אבל הושע בטל השומרים ונתן הברירה ועם כל זאת לא עלו לירושלים ועבדו עגלי הזהב אם כן החטא להם יחשבפסוק ח
מצודת דוד
"ומלכי ישראל" - מלת בחוקות עומדת במקום שתים וכאלו אמר ובחוקות מלכי ישראל אשר עשו לעבודת גלולים
מצודת ציון
"הוריש" - גירשפסוק ט
מצודת דוד
"עד עיר מבצר" - רצה לומר בכל מקום כקטן כגדול
"ממגדל נוצרים" - אף במגדל שעומדים בו הצופים וקוראם נוצרים כי על ידם נשמרים בני העיר
"ויחפאו" - אמרו בסתר על ה' דברים שאינם ראוים לאומרן כי כחשו בידיעתו והשגחתו וכמו שנאמר (יחזקאל ח יב) כי אומרים אין ה' רואה אותנו עזב ה' את הארץ ונאמר (ישעיהוו כט טו) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה וגו'
מצודת ציון
"ויחפאו" - מלשון חפוי וכסוי ורוצה לומר הסתירו כדבר המכוסה
"כן" - ראוי והגון כמו (שופטים יב ו) ולא יכין לדבר כןפסוק י
מצודת דוד
"ותחת כל עץ רענן" - על מצבות חוזרפסוק יב
מצודת ציון
"הגלולים" - מלשון גלל וצואה והם העבודת גלוליםפסוק יג
מצודת דוד
"ואשר שלחתי" - שמרו אשר שלחתי וגו'
"ויעד ה'" - התרה בהם ועל כי הדרך להתרות בפני עדים אמר לשון ויעד
"כל נביאי" - כל נביאים ולתוספת ביאור אמר 'כל חוזה' כי שם נביא משותף הוא גם לנביאי הבעל מה שאין כן חוזה כי הוא בלתי לה' לבדופסוק יד
מצודת דוד
"כעורף אבותם" - הם עובדי העגל במדבר
"ויקשו את ערפם" - הוא מלשון הרחקה כאילו נתקשה העורף מבלי יוכלו להחזיר לאחור לפנות מול הנביא
מצודת ציון
"ערפם" - הוא אחורי הראשפסוק טו
מצודת דוד
"ואחרי" - מוסב על וילכו לומר שהלכו אחרי דרך העמים וגו'
"ואת עדותיו" - מאסו בהתראות שהתרה בהם ולא היו חוששין להם
"ויהבלו" - נעשו בעלי הבל ואדוקים לעבודת גלולים
"אשר כרת" - על קיום התורה
מצודת ציון
"כהם" - כמו הםפסוק טז
מצודת דוד
"ויעשו להם מסכה וגו'" - יצקו לעצמם העגלים
מצודת ציון
"מסכה" - ענין יציקת מתכת כמו (ישעיהו מ יט)הפסל נסך חרשפסוק יז
מצודת דוד
"ויתמכרו" - כל כך התמידו לעשות הרע כאילו מכרו עצמם לכך
"ויעבירו וגו' באש" - זהו עבודת המולך
מצודת ציון
"ויקסמו וגו' וינחשו" - ענין כשוף וניחושפסוק יח
מצודת דוד
"לא נשאר" - בארצם
"ויתאנף ה'" - ובעבור כל זאת התאנף ה'
"מעל פניו" - רצה לומר מארצו
מצודת ציון
"ויתאנף" - מלשון אף וחימה כמו (מלכים א ח מו)ואנפת בםפסוק יט
מצודת דוד
"אשר עשו" - החוקים אשר עשו ישראל
"גם יהודה" - רצה לומר אף שגם יהודה לא שמר וגו'פסוק כ
מצודת דוד
"מפניו" - מארצו
"וימאס" - רצה לומר עם כל זאת לא מאס עתה רק בישראל
מצודת ציון
"ויענם" - מלשון עינוי
"שוסים" - בוזזים כמו (שמואל א כג א) והמה שוסיםפסוק כא
מצודת דוד
"וידח ירבעם" - וזה היתה סיבה שהדיחם ירבעם בעגלי הזהב כי בראותו שמרדו במלכות בית דוד חשש פן גם בו ימרדו כאשר יבואו לירושלים ולזה עשה העגלים למנעם מללכת לירושלים כמו שנאמר במלכים א' (יב כו כח) אבל אם היו שואלים בדבר ה' ומלך על פיו לא היה בא לכלל זה
"כי קרע ישראל" - רצה לומר וזהו בעבור אשר כל ישראל התחילו בעבירה כי הם מעצמם קרעו ונפרדו ממלכות בית דוד ופי ה' לא שאלופסוק כב
מצודת דוד
"לא סרו ממנה" - אף אחר שבטל הושע את השומרים עם כל זאת לא סרו ממנה מדעת עצמםפסוק כג
מצודת דוד
"עד היום הזה" - רצה לומר והנם שם עד היום הזה ולא חזרו בבית השני כמו יהודה וכל זה חוזר למעלה ליתן טעם מדוע חרה אף ה' בישראל ועדיין האריך אף ליהודה והלא דרך אחד להם ואמר לפי שעל ידי כל ישראל באה מתחילה התקלה ולבסוף אחזו מעצמם מבלי מכריח ולזה חרה בם והגלה אותם ומבלי חזרה בבית השני אבל אנשי יהודה לא בא התקלה על ידם כי אם על ידי המלכים המכריחים ובסור המכריח אחזו עדיין בדרך ה' ולזה עדיין לא נתמלא סאתם (ואף אחר שגלו חזרו בבית השני כי לא ידמו בחטאם לחטא ישראל כי תחילת התקלה לא באה על ידם כדרך שבאה על ידי ישראל)
"עד אשר" - כל כך הרשיעו עד שגרם החטא והסירם ה' מעל פניופסוק כד
מצודת דוד
"בערי שמרון" - בהערים הסמוכים לשמרוןפסוק כו
מצודת דוד
"וישלח" - ולזה שלח בהם את האריות בעוד כאשר אינם יודעים משפט וגו' אבל כאשר ידעו לא שלח בהם עוד (ואף כי מאז היו בארצם לא ידעו משפט ה' מכל מקום לא הקפיד על העבודת גלולים כי אם בהיותם בארצו המקודש ולא בארץ העובדי גלולים)
"אשר הגלית" - מבבל ומכותה וגו'
"את משפט" - חוק האלהים השוכן בהארץ ההיא
"ויאמרו" - עבדי המלךפסוק כז
מצודת דוד
"וילכו וישבו שם" - חוזר על העובדי גלולים מבבל ומכותה וגו' ורצה לומר כאשר הלכו לשם כן נשארו יושבים בה והכהן ילמדם משפט ה'
מצודת ציון
"ויורם" - ענין למוד כמו (ישעיהו כח ט)יורה דעהפסוק כט
מצודת דוד
"גוי גוי" - כל אומה העמידה עבודת גלולים שלה בבית הבמות בהעיר אשר נתיישבה בה
"השמרנים" - היהודים אנשי שומרון עד לא גלו
"גוי גוי אלהיו" - כל אומה עשה לעצמו עבודת גלולים שעבד בארצו ולא היה הכהן מעבירם מהעבודת גלולים מכל וכל כי הוא היה מכהני הבמות ועבד עבודת גלולים כמותםפסוק ל
מצודת דוד
"אשימא" - הוא תיש
"נרגל" - בלשון כותי הוא תרנגול הזכר וכן כל אחד נקרא לפי לשון האומה ההיא
"סכות בנות" - בלשון בבל הוא תרנגולת עם אפרוחיהפסוק לא
מצודת דוד
"תרתק" - הוא חמור
"לאדרמלך וענמלך" - הם הפרד והסוס
"נבחז" - הוא כלבפסוק לב
מצודת דוד
"מקצותם" - עשו מקצתם כהני במות לעשות עבודתם בבית הבמותפסוק לג
מצודת דוד
"ואת אלהיהם" - עבודת גלולים שלהם
"כמשפט וגו'" - כל אחד עבד את העבודת גלולים שבארצו אשר הגלה ממנהפסוק לד
מצודת דוד
"אשר שם שמו ישראל" - כאומר הלא השם הזה היה על שם כי שרית עם האלהים וגו' ותוכל ומזה נראה שאין לעבוד לשרי מעלה כי הלא בעזר אלוה גבר על השר של מעלה
"וכתורה וגו'" - אינם עושים כתורה וגו' וראוי היה שכן יעשו הואיל ונתגיירו
"ואינם וגו'" - אינם עושים כחק וכמשפט הראוי להם לעשות לאחר שנתגיירו
"כמשפטים הראשונים" - כפי מה שהורם הכהן בעת נתיישבו שמה
"אינם יראים וגו'" - יראה שלמה כי אם מפחד האריותפסוק לה
מצודת דוד
"ויכרת" - בעת שצוה את בני יעקב התורה והמצות כרת עמהם ברית והזהירם על עבודת גלולים וחוזר הוא למעלה לומר הנה העובדי גלולים הבאים לערי שומרון לא עשו כדבר ה' אשר צוה וגו' וכרת עמם הברית וגו' וכל הענין עד סופו וכאומר הלא העובדי גלולים ההם נתגירו וידעו מהאזהרות ההם והיה מהראוי להיות זהירים בהם מעתהפסוק לו
מצודת ציון
"נטויה" - המשיל לגבור הנוטה זרועו במלחמהפסוק מ
מצודת דוד
"ולא שמעו" - אבל העובדי גלולים ההם לא השגיחו על כל הדברים האלה אף כי נתגיירו כי אם היו עושים כמשפטם הראשון לעבוד עבודת כוכבים כאשר עבדו מאזפסוק מא
מצודת דוד
"ויהיו הגוים" - רצה לומר כאשר עשו בעת בואם כן עשו כל ימיהם והיו יראים את ה' ועובדים הפסילים וגם בניהם וגו' כאשר עשו אבותם כן עושים גם המה עד היום הזה
<< · מצודות על מלכים ב · יז · >>