פתיחת התפריט הראשי

רש"י על מלכים ב יז


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשנת שתים עשרה לאחז וגו'" - אי אפשר לומר שמלך הושע בשנת שתים עשרה לאחז שהרי בשנת ארבע לאחז הרג את פקח ומלך תחתיו וכשתבדק בשנות פקח תמצא כן וגם אי אפשר לומר שלא מלך אלא תשע שנים שהרי מלך משנת ארבע לאחז עד שנת שש לחזקיהו שנלכדה שומרון הרי יותר משש עשרה שנה ומה תלמוד לומר תשע שנים משמרד במלך אשור כך שנויה בסדר עולם ואי אפשר לומר שבשנת שתים עשרה לאחז התחיל למרוד שאם כן תמצא את שני מרדו חמש שנים בימי אחז ושש שנים בימי חזקיהו הרי אחת עשרה וכאן הוא אומר תשע לא הוזכר שנת שתים עשרה לאחז אלא לענין מקרא של אחריו עליו עלה שלמנאסר וגו' שבשנת שתים עשרה לאחז עלה סנחריב על הושע והגלה לאותן שבעבר הירדן וכך שנינו בסדר עולם ומקרא כתוב בדברי הימים (א ה כו) ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ולא פירש באיזה זמן וכאן פירש שבשנת שתים עשרה לאחז היה שלש גליות גלו עשרת השבטים בשנת עשרים לפקח כמו שכתוב למעלה (טו כט) בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל וגו' כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה וזה היה שנת הארבע לאחז שהה שמנה שנים ובא עליהם שנת שתים עשרה לאחז והגלם לראובני ולגדי וכשראה הושע בן אלה מרד בו ושלח מלאכים אל סוא מלך מצרים (לקמן יז ד) שהה שמונה שנים ובא וצר על שומרון ונלכדה לקץ שלש שנים וגלו כולן וזהו שנאמר (בישעיהו ח כג) כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי הקל אף בשניה שלא הגלה אלא שני השבטים אבל האחרון הכביד טיאט את הכל כזה שמכבד את הבית ומכל מקום לפי החשבון שכתב כאן את מנין שני מרדו תשע שנים לא מרד בו עד שנת ארבע עשרה לאחז שהרי אחז מלך שש עשרה שלש שנים של אחז היה המרד ושש שנים בימי חזקיהו

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק לא כמלכי ישראל" - שביטל פרדיסאות שישבו מימי ירבעם על הדרכים לשמור שלא יעלו ישראל לרגל וזה בטלן לפי שגלו עגלי הזהב כבר בשתי גליות בגלות ראשונה ויקח את עיון ואת דן הגלה עגל שבדן ובשניה כשגלו ראובן וגד נטל עגל שבבית אל לקיים מה שנאמר (הושע י ו) גם אותו לאשור יובל ולפי שבטלו פרדיסאות והם נמנעו מלעלות לרגל לפיכך נחתם גזר דינם לגלות בימיו שעד עכשיו תלו הקלקלה במלכיהם ועתה לא היה במי לתלות וזהו שאמר הושע בן בארי (שם ה ג) כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל עתה נגלית רעתכם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשנת התשיעית" - למרדו של הושע

"ויגל את ישראל" - ויגלה את ישראל וזה שעור כל תיבה שפעל שלה בה"א כגון פנה בנה גלה זנה רבה כשבא לתת בראש התיבה וא"ו יו"ד אם המלה מוסבת על הפועל תהא היו"ד נקודה בחיר"ק כגון (בראשית יב ז) ויבן שם מזבח (שמות לב טו) ויפן וירד משה (לקמן פסוק כג) ויגל יהודה מעל אדמתו (ירמיהוו ג ח) ותלך ותזן גם היא (שמות א כ) וירב העם ויעצמו מאד ואם הוא מדבר בלשון מפעיל תהא היו"ד נקודה בסגו"ל כגון (שופטים טו ד) ויפן זנב אל זנב (לקמן יח יא) ויגל את ישראל אשורה (דברי הימים ב כא יא) ויזן את יושבי ירושלים (איכה ב ה) וירב בבת יהודה תאניה ואניה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחפאו" - בדאו פתרונו לפי ענינו

"ממגדל נוצרים" - שאינו עשוי אלא להעמיד צופה לנצור בכל בית גבוה העמידו עבודת גילולים

"עד עיר מבצר" - כמו מקטן ועד גדול

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעד ה'" - התרה בהם

"נביאי כל חוזה" - נביאי כל חזון יש חוזה שהוא שם דבר כמו (ישעיהו כח טו) ועם שאול עשינו חוזה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שני עגלים" - בבית אל ובדן

"את הבעל" - עבודה זרה ששמה בעל

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתמכרו" - מכרו עצמן לכך

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסרם מעל פניו" - שגלו עם הושע בן אלה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגל ישראל" - זה נקוד בחיר"ק שהוא לשון גלה ואינו לשון הגלה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יראו את ה'" - אף על פי שהעמים עובדי גלולים הם יראים מפניו וקרו ליה אלהא דאלהיא כענין שנאמר (מלאכי א יד) ושמי נורא בגוים ואלו לא יראוני כי אמרו אלו היתה בו יראה לא נתן עמו לגלות

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר עשו השומרונים" - ישראל בעודם שם

"גוי גוי אלהיו" - לאומה ואומה עבודת גלולים שהיו עובדים בארצם אף כאן עשו כן כל גויי העיר אשר הורישם סנחריב שם בערי ישראל

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סכות בנות" - דמות תרנגולת עם אפרוחיה

"נרגל" - דמות תרנגול

"אשימא" - דמות תיש וכן קרוין בלשון כל אומה ואומה וכן פירשו רבותינו בסנהדרין (סג ב)

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נבחז" - דמות כלב

"תרתק" - דמות חמור

"לאדרמלך" - דמות פרד

"וענמלך" - דמות סוס (שם)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כמשפט הגוים אשר הגלו אותם משם" - אותם עבודת כוכבים ומזלות שעובדים הגוים אשר הגלן סנחריב ואוכלוסיו משם היו אלו עובדין כאן

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אינם יראים את ה'" - יראה שלימה כמשפט ישראל ואף על פי שנתגיירו מיראת האריות אין יראתם את ה' יראה שלימה כמו שמפרש והולך שאינם עוסקים בתורה ובמצות אשר צוה ה' את בני יעקב ואינם עושים כחקותם וכמשפטם שהיה עליהם לעשות משנתגיירו אלא כמו שהורם הכהן שהיה מן השמרונים שהיו עובדים עבודה זרה

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויכרת ה' אתם ברית" - כשנתן להם תורה בהר סיני