מ"ג מלכים ב יז ט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל עריהם ממגדל נוצרים עד עיר מבצר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכׇל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויחפאו" - בדאו פתרונו לפי ענינו

"ממגדל נוצרים" - שאינו עשוי אלא להעמיד צופה לנצור בכל בית גבוה העמידו עבודת גילולים

"עד עיר מבצר" - כמו מקטן ועד גדול

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ויחפאו" - מלשון חפוי וכסוי ורוצה לומר הסתירו כדבר המכוסה

"כן" - ראוי והגון כמו (שופטים יב ו) ולא יכין לדבר כן 

מצודת דוד

"עד עיר מבצר" - רצה לומר בכל מקום כקטן כגדול

"ממגדל נוצרים" - אף במגדל שעומדים בו הצופים וקוראם נוצרים כי על ידם נשמרים בני העיר

"ויחפאו" - אמרו בסתר על ה' דברים שאינם ראוים לאומרן כי כחשו בידיעתו והשגחתו וכמו שנאמר (יחזקאל ח יב) כי אומרים אין ה' רואה אותנו עזב ה' את הארץ ונאמר (ישעיהוו כט טו) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויחפאו". הוסיפו פשע לחפאות עניני מינות באלהות כמו כת המשנים והמגשמים והמסלקים הידיעה וההשגחה, והמדברים סרה בתוארים וכדומה, ומזה באו לדחי "שבנו במות בכל עריהם", ומלאו הבמות בכ"מ "ממגדל" שמשם "נוצרים" כרמים ושדות "עד ערי מבצר", ר"ל בכ"מ קטון וגדול, הגם שתחלה היו הבמות לעבודת האלה, כבר כפרו באחדות ה' ושצריך שיהיה עבודתו במקום מיוחד מובדל ומקודש לשמו לא בכ"מ: