מ"ג מלכים ב ה כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת וַיְשַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹא֙ אֶל־הָעֹ֔פֶל וַיִּקַּ֥ח מִיָּדָ֖ם וַיִּפְקֹ֣ד בַּבָּ֑יִת וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵֽכוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא אל העופל" - תרגם יונתן לאתר כסי

"ויקח מידם" - מיד שני נערי נעמן

"וישלח את האנשים" - שלא יראה אותם אלישע

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ויפקד" - הניחם בבית שמור

"את האנשים" - נערי נעמן

"אל העופל" - אל המגדל וכן (ישעיהו לב יד) עופל ובחן או כמו האופל באל"ף ורצה לומר למקום חושך לבל יראה מי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא אל העופל". בודאי נעמן היה מסופק אם היה דבר זה בשליחות הנביא, ולדעת חז"ל (ערכין טז א) השביעו וכפרש"י הואיל השבע וקח ככרים, ולכן שלח עמו שני נעריו שיראו אם הנביא לוקח הכסף, וגחזי התירא שכשילכו עמו עד לעיר יודע הדבר, ולכן תיכף "שבא אל העופל" והמבצר שהוא חוץ לעיר, "לקח מידם ויפקד בבית", היינו שפקד בבית שבעופל ועשה שידמה להם שהוא בע"ה ופוקד ומצוה שם, ובזה התעה אותם שישובו לדרכם: